Penei David, Genesis, Noach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפשר לפרש במשכז"ל בשוחר טוב מזמור ל"ז שאמר אברהם אבינו עליו השלום למלכי צדק כיצד יצאת מן התיבה א"ל בצדקה שעשינו שם א"ל צדקה עשית בתיבה וכי עניים היו שם וכו' ועם מי הייתם עושים צדקה א"ל על בהמה חיה ועוף וכו' אותה שעה אמר אברהם אלולי שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאים וכיון שעשו צדקה יצאו אני אם אעשה בבני אדם שהם בצלם הקב"ה עאכ"ו אותה שעה ויטע אשל בבאר שבע אכילה שתיה לויה עכ"ל ונמצא דמה שנתעורר אברהם אבינו עליו השלום לעשות צדקה וחסד עם כל נברא היה סיבה נח שסיפר לו שם מעשיו וחסדיו בתיבה ונשא ק"ו בעצמו ומצד זה יש מעלה לנח. אבל יש גריעות מצד אחר דאברהם אבינו עליו השלום דשמע ממעשיו נשא ק"ו ועשה את כל החיל הזה. ונח עצמו דאיהו מאריה דעובדא לא דן ק"ו מעצמ"ו להרבות בצדקות עם בני אדם בצלם ודמות:
ובהכי יומתק מאמרם ז"ל והביאו רש"י בדורותיו יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ"ש שאלו היה בדור צדיקי' היה צדיק יותר יש שדורשין אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום עכ"ל והוא קרוב לנסחת מדרש תנחומא. וצריך לדעת אמאי נקטי אלו היה בדורו של אברהם וקפדי לאדכורי אברהם אבינו עליו השלום והו"ל למנקט סתמ' בדור צדיקי' כי היכי דנקטי בחלוק' השבח לאידך מ"ד. והפשוט בזה דבין למאן דדריש לשבח או למאן דדריש לגנאי כלם מודים דאם היה בדור צדיקים היה צדיק יותר וגם מודים דאם היה בדור אברהם אבינו עליו השלום לא היה נחשב רק פליגי אם הכתוב בא לשבח או לגנות ומשו"ה מאן דדריש לשבח נקט דאלו היה בדור צדיקי' היה צדיק יותר דזה אמת אליבא דכ"ע. אבל לא קאמר דאם היה בדור אברה' היה צדיק יותר דאע"ג דכן הוא האמת דהיה צדיק יותר. מ"מ אין לשבח על זה דתברא בצידה דאם היה בדור אברה' אף שהיה צדיק יותר לא היה נחשב כל צדקותיו לכלום לגבי אברהם ולזה נקט אלו היה בדור צדיקי' דזהו שבח שלם בלתי גרעון. ואידך דסבר דהכתוב בא לגנות לא מצי למנקט אלו היה בדור צדיקים לא היה נחשב דאין האמת כן דהיה צדיק יותר והיה נחשב ומשו"ה נקט דורו של אברהם. וטעמא דהך מ"ד דדריש לגנאי אף דיכול לדרוש לשבח דמודה דאלו הוה בדור צדיקים היה צדיק יותר ונחשב היינו משום דסבר דרשת רבותינו זכרונם לברכה כי נחמתי כי עשיתי' ונח דגם נח היה ראוי ליאבד וכיון דהכי דריש שפר קדמיה דסמך הכתוב לתת טעם דאף ע"ג דהיה צדיק היה לפי דורותיו אבל בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלו' וכיון שהיה עידן רתחא וכליון חרוץ לא הי"ל לינצל אלא שמצא חן וטעם המציאות חן לשים לעולם שארית ובחר בנח שהוא הטוב שבדור ושתף הקב"ה ממדת חסדו וכמ"ש הרב יפה תאר ז"ל עש"ב ואפשר שזה פשט הכתוב באיוב סי' כ"ד יתן לו לבטח וישען ועינהו על דרכיה' ותרגם המתרגם יהיב ליה תיבותא לרחיץ ויסתמיך הכונה יתן לו לנח התיבה וישען שהיה צריך סעד לתומכו כמשז"ל. וכי תימ' אם לא היה צדיק גמור איך נמלט מגזרה כוללת כזו לז"א ועיניהו על דרכיהם וכלם עלו קמשונים פסו אמונים והוא הטוב שבדור לכן נמלט לשים לעולם שארית:
חוזרנו לעינינו דלפי דרכנו יומתק מ"ש אלו היה בדורו של אברהם דיקא דאלו אברהם למד מאשר עשה הוא בתיבה ומפליא לעשות חסדי חסדים והוא עצמו לא נתן לב לישא ק"ו ממה שאירע לו ועל כן כתיב בדורותיו לאפוקי דורו של אברה' דיקא. וזהו המשך הכתוב אלה תולדות נח דהיינו מעשיו הטובים כמשז"ל וזהו צדיק תמים היה ואמרו בב"ר רבנן אמרי כל מי שנאמר בו היה זן ופרנס נח זן ופרנס י"ב חדש וכו' ע"ש ולמדנו דהכתוב משבחו בצדקה שעשה. אמנם זהו אליה וקוץ בה דמזה נמשך דכתיב בדורותיו ולא בדורו של אברהם דאברהם למד מזה שזן ופרנס י"ב חדש וגבר עלינו חסדו מה שלא עשה נח שהוא מארי דעובדא:
ועוד אפשר לפרש בדין אשה שהעדיפה במלאכתה ע"י הדחק דסבר ר' עקיבא דהוי לעצמה וכך פסק ר"ח כמבואר בא"ה סי' פ' וכתב הרא"ש דהעדפה ע"י הדחק היינו שעושה מלאכה בלילות וז"ש אלה תולדות נח שהם מעשיו הטובים שלו הם וקורא אני עליו תולדות נח וכי תימא הרי האשה מעשה ידי' תחת מזונותיה וה"נ כל עמל אדם לפיהו ומה יתרון לאדם במעשיו אחרי שה' זנו ומפרנסו לז"א תמים היה שזן ופרנס י"ב חדש כמש"זל ואמר בתנחומא שלא ראה שינה בעיניו והוי העדפה על ידי הדחק כמ"ש הרא"ש דעוש' מלאכה בלילות לעצמ' ופסק כן ר"ח ומשו"ה קרי ביה תולדו' נח דהוו לעצמו ובזה נבין מאמר ז"ל בב"ר אלה תולדות נח הה"ד פרי צדיק עץ חיים מה הן פירותיו של צדיק מצוות מ"ט ולוקח נפשות חכם שזן ומפרנס כל י"ב חדש בתיבה אחר כל השבח הזה הן צדיק בארץ ישולם בא לצאת ונשתלם אתמהה דאמר ר"ה בשם ר"א בשם ריה"ג נח הכישו ארי ולא היה כשר להקרי' והקריב שם בנו תחתיו. הכונה דק"ל אומרו תולדות נח שהם שלו לז"א הה"ד פרי צדיק עץ חיים מה הן פירותיו דייקא מעשי' טובים. וכי תימא כל עמל אדם לפיהו ואיך אני קורא פירותיו והכא תולדות נח לז"א ולוקח נפשות חכם שזן ופרנס והיה עושה מלאכה בלילות והוי לעצמו וכן הוא בכל צדיק דהעדפה ע"י הדחק הוי לעצמו כסברת ר"ח כאמור וז"ש פרי צדיק דהוי לעצמו ואמר עוד אחר כל השבח הזה כלומר אחרי דהמשלנו לנח כדין אשה והכתוב קרא עליו תולדות נח הרי קי"ל דלקתה חייב לרפאתה וה"ד כשלא בא החולי מצד פשיעתה כמ"ש הריטב"א בכתובו' דף נ"ב וז"ש אחר כל השבח הזה הן צדיק דלא פשע ואם חטא שוגג אנוס ועכ"ז בארץ ישולם דהכישו ארי ולא נתרפא והקריב שם בנו אתמהא דלקתה חייב לרפאתה כשלא בא לה מצד פשיעתה והן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא שבא להם המכות על ידי פשיעתם:
ונוסף עוד אפשר לפרש ונבין מאז"ל בב"ר אלה תולדו' נח אתמהא לא הוה צ"ל אלא אלה תולדות שם אלא נייחא לו נייחא לעול' נייחא לאבות נייחא לבני' נייחא לעליוני' נייחא לתחתונים נייחא בעה"ז נייחא בעה"ב וצריך ביאור. ואפשר במאי דקי"ל דהחוטף את המצוה חייב ואז"ל כתיב נותן לחם לכל בשר בא זה וחטף המצוה עלי לשלם שכרו ופירשו הרב עץ החיים פ' ויקהל בדין חוטף את המצוה ע"ש וא"כ הכא נח שהיה זן ומפרנס לכל בי"ב חדש יש ס"ד דהוי חוטף את המצוה וכמשז"ל אמנם תחת שלש פטור אחד דכל עושה צדקה הוא אפטרופוס ואין הממון שלו כמ"ש הרמ"א והבאתיו בראש דוד פ' קדושים בס"ד ושני דאם טוען אתה אמרת לעשות פטור וכמ"ש פ' החובל וכמ"ש הכנה"ג י"ד סי' כ"ח. ועוד בה שלישיה שכתב הסמ"ע דאם הוא צורך שעה פטור ע"ש וז"ש אלה תולדות נח אי תימא על מע"ט צדיק תמים שזן ופרנס כמשז"ל יש ס"ד דהוי חוטף המצוה דכתיב נותן לחם לכל בשר לז"א נייחא לו נייחא לעולם דנח הוא אפטרופוס כמ"ש הרמ"א על העשיר דלא נתכוון ה' אלא שיכבדוהו וז"ש נייחא לו שיכבדוהו נייחא לעולם דזה שפרנסם מיניהו הוי. ועוד ניחא לאבות נייחא לבנים שהם הדורות שיבואו כמ"ש היפ"ת ואין לך צורך גדול מזה דבזכות הצדקה יצאו כמו שאמר שם לאברהם וכשהוא צורך שעה ליכא דין חוטף המצוה כמ"ש הדרישה. ועוד נייחא לעליונים נייחא לתחתוני' דכלם חייבים לעשות חסד כמ"ש אמרתי עולם חסד יבנה וכמ"ש הפוסקים דבקריאת התורה פטור דכלם חייבים וה"נ כלם נצטוו לעשות חסד וז"ש נייחא לעליונים ותחתונים דכלם מצוים וא"כ כשהוא אומר אתה אמרת וכו' פטור ובדין שיטול שכרו בעה"ז ובעה"ב וז"ש נייחא בעה"ז נייחא בעה"ב. וזש"ה אלה תולדות נח בעה"ז נח בעה"ב למה תמים היה דזן ופרנס כמשז"ל וכי תימא הו"ל חוטף את המצוה דכתיב נותן לחם לז"א את האלהים התהלך נח אחר ציוויו שכך ציוהו ואפי' אומר אתה אמרת פטור כ"ש הכא דנצטוה ודאי. או אפשר נח נח בעה"ז ובעה"ב וכי תימא למה לא שלם לו בעה"ז והאיכ' בל תלין לז"א את האלהים וכו' בדחלת וכו' כמ"ש אנקלוס ואומן קונה בשבח כלי כשהסמנים שלו והכל בי"ש חוץ מיראת שמים וכמ"ש המפרשים ודוק: