Penei David, Genesis, Noach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ב"ר פ' ל"ד ויבן מזבח לה' ויבן כתיב נתבונן אמר מפני מה ציוני הקב"ה וריבה בטהורים יותר מן הטמאים אלא להקריב קרבן וכו' ומהר"ש יפה דקדק דמאי קאמר מפני מה ציוני וכו' הו"לל מפני מה ריבה בטהורים וכו' וכבר כתבנו בעניותנו בזה בספרי הקטן ראש דוד הלא מרא"ש בסד"ר דברתי. ואפשר לומר עוד במ"ש הרב באר שבע בתוספותיו פ' חלק (סנהדרין דף ק"ח) משם רבינו בחיי דכיון דהטהורים היו לקרבן לא גזר ה' שיבואו מעצמן רק נח היה טורח להביאן וזהו שאמר תקח לך. אבל מי שהיו לקיום המין גזר ה' שיבואו הם מעצמן כמש"ה יבואו אליך להחיות. וע"פ זה אפשר לפרש המאמר הלז הכונה מפני מה ציוני תקח לך ולא באו מעצמן ודאי שהן קרבן ולא רצה לגזור שיבואו כאותם של קיום המין וזהו שרמז באומרו מפני מה ציוני ועוד מפני מה ריבה בטהורים ודוק וס' יפה תואר לעת כזאת אין עמדי:
והנה מהכתוב נר' דהקריב גם חיות טהורות וכמ"ש בעניתנו בספרי הקטן ראש דוד. ולבי היה מהסס מדוע הוכשרו החיות לקרבן לנח דוקא ובתורה נאסרו ועתה ראיתי בס' יוסף אומץ חדש על ההפטרות בהפטרת תצוה כתב דיש ג' טעמים למה אין מקריבין חיה אחד דאמר הקב"ה לא הטרחתיך לצאת ביערים אכן הבהמה מצויה. ועוד כי החיה יש לה גאוה ורעות רוח והקב"ה שונא גסות הרוח. ועוד כי האלהים יבקש את הנרדף ובהמה נרדפת מחיה עכ"ד ובהכי ניחא כי הני תלתא ליתנהו בחיות דנח שהיו אצלו בתיבה מצויות בידו וגם היו ברוח נשברה מצרת המבול כי כלם הרגישו בצער הגדול וגם בו בפרק לא היו רודפות הבהמות ולפיכך זכו להקרבה ועמ"ש בסמוך ודוק:
וראיתי להרב כלי יקר שכתב וז"ל תקח לך שבעה שבעה פירש"י לכך ציוה להביא מהטהורים כדי להקריב מהם וכו' אין טעם זה לבד מספיק שהרי לא כל הטהורים ראויין להקרבה כצבי וכאיל ולא כל עוף טהור ראוי להקרבה ואיך דקדקו מזה שלמד נח תורה אלא עיקר הטענה הוא לפי שהם טהורים על כן אוכלים מהם הרבה לפיכך הם צריכים להפרות ולהרבות ביותר בעבור שומרי תורה ומה שנאמר מכל הבהמה הטהורה משמע שהקריב מכל מין טהור אפי' מאותן שאינן ראויין להקרבה עפ"י התורה תשובה לדבר לפי שנח לא ידע עדיין שיתיר לו הקב"ה אכיל' הבע"ח ואמר בלבו ודאי לכך ציוה לי להכניס ז' ז' מכל מינים אלו להקריב מכלם קרבנות. אבל הקב"ה ידע שסופו להתיר לו כל בע"ח הטהורי' לכך ציוה ליקח ז' ז' לפי שצדין מהם הרבה כי אין לו' שרצה ה' בהקרבת כל המינין דא"כ למה לא התיר לדורות להקריב מכל מין טהור כשיהיו בנמצא אצל כל אדם ולמה ציוה לנח דוקא ומ"ש וירח ה' וכו' בעבור אותן מינין הראוים להקרבה ואידך כמחתך בשר בעלמא הוא עכ"ל:
ודבריו קשים בעיני חדא שעשאו לנח כמעט כעובר על כונת ה'. ורוב קרבנותיו היו כמחתך בשר. והתורה העידה עליו ויבן נח מזבח נתבונן נח כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה ואיזה מקום בינה. ותו דנעל' ממנו תלמוד ערוך פ' פרת חטאת (זבחים דף קט"ו) תניא עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות ועבודה בבכורות והכל כשרין להקריב בהמה חיה ועוף תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין. והש"ס יליף לה מקראי דנח ע"ש והזכיר דין זה גבי גוים הרב משנה למלך סוף ה' מעשה הקרבנות וכדאמרו שם בברייתא דגוים בזה"ז רשאין לעשות כן. אתה הראת לדעת דנח כדין עבד וזהו דין בני נח כשמקריבין בבמות עוד היום:
ורש"י ז"ל שם בזבחים דף קי"ו פירש וז"ל וכל אותן שבאו אל התיבה מאיליהן באו ובהן הכיר אותן שבאו ז' ז' ידע שהן טהורין ושבאו שנים שהן טמאים עכ"ל ודברי רש"י הללו שלא כדברי הרב ב"ש בשם רבינו בחיי שהבאתי לעיל וק"ק על הרב ב"ש שרצה לתרץ קושית הרא"ם על רש"י בחומש עם דברי רבינו בחיי ואלו רש"י בש"ס משמע דסבר להפך מרבינו בחיי ודוק היטב בדברי הרב באר שבע ובדברי רש"י הנז' ואתה תחזה. וכבר הרב מהרש"א באגדתיה תיקן נסחת הש"ס בזבחים ותריץ יתיב קושית הרא"ם. ואיך שיהיה לדעת רש"י הנז' אפשר לומר דהיינו מאי דאמרו במדרש מפני מה ציוני כמש"ל דכיון דהכל באו מאליהן גם השבעה א"כ מאי קאמר תקח לך שבעה והרי מאליהן באו והיינו דאמר נח מפני מה ציוני באומרו תקח לך מאחר שאני לא עשיתי כלום ומזה נתבונן דהכי קאמר ליה תקח לך להקריב קרבן:
וחוזרני לדברי הרב כלי יקר ולסוגיית פ' פרת חטאת דמפורש שם דבני נח מקריבין חיה ועוף וכן הוא בירושלמי פ"ק דמגילה הלכה י"א. והדרכים שכתבנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד בזה טובים ונכוחים והכונה שנח ידע התורה ודיני ישראל ומזה נתבונן דינו ודין כל בני נח שלהם התרא נינהו כל בהמות וחיות ועופות טהורות:
ועוד זאת אדרש על הרב כלי יקר שכתב שהוא לא ידע שיתיר לו הקב"ה וכו' דנעלם ממנו דברי הירושל' פ"ק דמגילה שם והכי אתמר טהורי' אבל לא טמאי' מנין ר' אבא בריה דרב פפי ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי הגה נח תורה מתוך תורה כבר נאמר לי כירק עשב נתתי לכם את כל לאיזה דבר ריבה הכתוב בטהורים לקרבנות עכ"ל למדנו שהותרו לב"נ לאכול הטמאים וגם ידע נח שהם מותרים לו. ואע"ג דמקראי לא מוכח הכי צ"ל אין מוקדם ומאוחר בתורה כמ"ש הרב קרבן העדה פירוש הירושלמי בתוספותיו ויותר נראה דברוח הקדש ידע שהקב"ה יתיר לו. ושתים זו הפך מהרב כלי יקר כמבואר. ועמ"ש במחב"ר בקונטריס פאת הראש בס"ד: