Penei David, Genesis, Toldot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לשון רש"י. לו ולא לה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה. כל העולם היו תמהי"ם אהאי סיפא לפיכך לו ולא לה דהוא יתר לגמרי וביות' יקשה על רש"י מאור הגולה שהיה מדקדק בדבריו ביותר אפילו באות אחד כמפורסם. ואפשר לומר דתיבת לו יותרת היא לגמרי בכתוב דלא הוזכרה תפלת רבקה בפירוש בכתוב ומאחר דלא הוזכר תפלתה אלא תפלת יצחק תיסגי שיאמר ויעתר ה' ותהר אלא מוכרח דלו אתא לאפוקי לה וז"ש בתחילה לו ולא לה דזה מוכרח מהכתוב ובא לשלול ס"ד דנימא דאדרבא כיון דלא הוזכרה תפלת רבקה תיבת לו לאו למעוטי רבקה אלא ליפוי הלשון נאמר ויעתר לו ה' לזה בא רש"י לאפוקי זה דאין האמת כך דאין לנו לתלות בתורה תיבה יתירה משום יפוי הלשון ובודאי דבא לומר לו ולא לה. אמנם השתא יש שני פירושים או דבא הכתוב לומר דתפלת רבקה אינה ראויה כלל ואין סופה להשמע. או לו ולא לה מפני איזה סיבה אבל לעולם דתפלתה ראויה להתקבל בשמים. ויש להכריע הפירוש האחרון מדלא הזכיר הכתוב תפלתה בפירוש דאי ס"ד שאין תפלתה ראויה להתקבל הו"ל להזכיר תפלתה בהדיא ולומר ויעתר לו. ומדחזינן שהכתוב לא הזכיר תפלתה בהדיא ש"מ דחס לכבודה והוברר דפירוש לו ולא לה לאיזה סיבה אבל תפלתה ראויה להתקבל וזה שיעו' דברי רש"י לו ולא לה דאין לומר ליפוי הלשון אלא אתא למעט תפלתה ויקשה דהו"ל לכתוב בפירוש תפלתה ולימא לו ולא לה דאינה ראויה להתקבל. לז"א לפי שאינו דומה וכו' לפיכך כלו' אין הפירוש לו ולא לה שאין תפלתה ראויה להתקבל אלא הכא מפני סיבה לפי שאינו דומה וכו' מש"ה כתב לו ולא לה אבל תפלתה ראויה להתקבל ומ"ה לכבודה לא הזכיר תפלתה בפי' דודאי היא ראויה להתקבל אף שהיא בת רשע כדכתיב ברחל בת לבן וישמע אליה אלהים. ובהא א"ש תיבת לפי שכתב רש"י דהול"ל לו ולא לה שאינו דומה וכו' אלא דמאמר לו ולא לה סובל שני פירושים לז"א לפי שאינו דומה וכו' לפיכך וכו' לאפוקי פירוש אחר דלו ולא לה היינו שאינה ראויה תפלתה כלל דיקשה ע"ז דהו"ל להזכיר תפלתה:
ועוד אפשר לו' על דרך משז"ל כל התולה בזכותו תולין לו בזכות אחרים ומשמע אף דזכותו נמי גרם וגם כאן רצה לומר רש"י דנעתר גם לה רק דתלו ביצחק וז"ש לפי שאינו דומה תפלת צדיק וכו' דהצדיק ן' צדיק תולה בזכות אביו ותולין לו בזכו' עצמו וצדיק בן רשע תולה בזכותו ותולין לו בזכות אחרים ולעולם דזכותו גרם גם כן לפיכך לו ולא לה אבל ודאי זכותה גם כן גרם ודוק היטב. ובפסוק אפשר לו' ויעתר לו ולא לה ולא תימא שהוא מצד חסרון שיש ברבקה רק כי גלוי וידוע לפניו ויתרוצצו וכו' וגדל צערה ותתחרט מהעיבור ומתפלתה ולכן אם לא היה זכות יצחק לא היתה מקובלת תפלתה כי גלוי וידוע לפניו שתתחרט מהתפלה וק"ל: