כי הקרה ה' אלהיך לפני. אמרו במדרש רבה ר"י ור"ל חד אמר אם לקרבנך המציא לך הקב"ה שנאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל למאכלך עאכ"ו וחורנ' אמר אם לזיווגך המציא לך דכתיב הקרה נא לפני היום וכתיב וירא והנה גמלים באים למאכלך עאכ"ו. המפרשים פירשו במשז"ל אין הקב"ה מביא תקלה וכו' וכתבו התוס' דהיינו דוק' במאכל וז"ש אם לקרבנך וזיווגך דאפשר דהקב"ה יביא תקלה לא באה ק"ו למאכלך דכך היא המדה דאין הקב"ה מביא תקלה וכו' והביאו בס' ידי משה מפי השמועה ובס' זרע אברהם הנדפס שם במדרש דפוס חדש מטי בה משם מהר"ן כ"ץ והוסיף דהכונה מה זה מהרת שמא מחמת המהירות לא נזהר לשחוט כראוי ובזה תירץ קושיא שמקשים דאמרו רז"ל קשה לזווגן כקי"ס ואמרו קשים מזונותיו יותר מקי"ס ואיך קאמר כ"ש למאכלך ועפ"ז ניחא דהכ"ש לענין שהקב"ה שומר הצדיק במאכל עכ"ד ומתישב יותר דרך זה עפ"י מ"ש הרב בני חיי בחידושי גיטין דף ז' מהש"ס שהקשה משם רבני ירושלם תו' לחילוק התו' דהאמרינן נדרים דף יו"ד חסידים הראשונים היו מתאוים להקריב חטאת לפי שאין הקב"ה מביא תקלה על ידיהן ואי כתו' הרי משכחת באיסורי אחריני בר מאכילה ותירץ דמדרגות יש וחסידים הראשונים אין הקב"ה מביא תקלה ע"י כלל ואח"ך בזמן התנאים לא היה להם מעלה זו רק במידי דמיזן וכו' ע"ש ונמצא דיש שני מדרגות צדיק הראשון בדורו ניצול מהכל ומדרגה אחרת יש דלא פליט אלא במה שנושא ונותן לתוך פיו וז"ש אם בקרבנך וזיווגך המציא שהיא המדרגה הראשונה שניצולים מהכל ק"ו למאכלך שהוא מדרג' השניה דאף צדיקי דעלמ' ניצולים במידי דמיכל:

אמנם אין דרך זה מתישב כל כך דיצחק אע"ה אמר מה זה מיהרת למצוא מוכח דעל המציאה תכף תמה ולא שחשד שלא נזהר בשחיטה ותו דיכול ליזהר ולשחוט תכף והוא דבר ניכר בחוש דשוחט מומחה מהיר וזריז וא"כ אין מתישב הדרך הנז':

ואפשר לומר לפי פשוטו דהכל בנוי על המהירות חד אמר לקרבנך וכו' כלומר דלא היה צריך כ"כ זהירות לקרבן שיהיה האיל סמוך ממש ואפ"ה הקרה ק"ו למאכלך שקבוע לו זמן. ואידך סבר דזה אינו ק"ו דכיון דיצחק היה עקוד ובסכנה הוזמן האיל תכף ולכן יליף מזיווגו שהקרה תכף לאליעזר וכמשז"ל ע"פ ואבא היום אל העי"ן היום יצאתי והיום באתי ובבואה רבקה וירא והנה גמלים ולא היה צריך מהירו' לזה כלל ואפ"ה הקרה וק"ו למאכל דכתיב ואתה נותן להם את אכלם בעתו ואין הקב"ה רוצה לצער הצדיק שיעבור זמן הקבוע לאכילתו: