Penei David, Genesis, Toldot
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שא נא כליך. כתב אמרי נועם תימה והאמרינן פ"ק דחולין דמשומ' לע"ז מותר לאכול משחיטתו ומוכיח מאחאב ומיהושפט ת"ל מיצחק שאכל משחיטת עשו וי"ל דלא אכל משחיטתו לעולם ולכן נזדמן לו יעקב על ידי רבקה אמו בפעם הזו שאין מביא תקלה לצדיקי' והא דכתיב כי ציד בפיו דמשמע דרגיל היה לאכול משחיטתו וי"ל דזה היה קודם שנשתמד עכ"ד וק"ק דהתו' בחולין מסיק דמשומד לע"ז אסור לאכול משחיטתו והו"ל להקשות קושית הסתירה דאיך אכל נגד הדין ולא להקשות אמאי לא יליף מיצחק:
ומאי דפריך מדכתיב כי ציד בפיו ותי' קודם שנשתמד קושיא ופירוקא לא חזינא דלק"מ דרבקה היתה בקיאה במעשיו לא היתה מניחתו שישחוט וגם אביו אפשר דהיה מצוה לו דרבקה תשחוט להיותה בקיאה בדינין דנשים שוחטות. אך עתה שהיה רוצה לברכו ציוהו שא נא כליך תלייך וקשתך וציוהו על דיני שחיטה כמשז"ל ורצה שיעשה הוא הכל ויבשל הוא עצמו כדי שיזכה לחול עליו הברכה. וכדי להצילו משחיט' מומר וגיעולי גוים הוגד לרבקה ברוח הקודש ונעשה על ידה ועל יד יעקב אע"ה שאין ה' מביא תקלה. ומה שתירץ לא נהירא דכתיב ויגדלו הנערים ותכף בן י"ג נתפרסם דפירש לע"ז ובהיותו בן ט"ו כפר בעיקר ובתחיית המתים ועבר ה' עבירות כשמכר הבכורה ואיך אמר דעדיין לא נשתמד והרי היה משומד ובא מבטן ומהריון ומלידה ולא הי"ל שעת הכושר כלל. ואף דיצחק מחזיקו לצדיק אין ה' מביא תקלה:
ועוד אפשר לומר דבריתא דאסיק מינה שם בחולין דף ה' דמשומד לע"ז אסור לשחוט כך היא שנויה מכם להוציא את המומר מכם וכו' מן הבהמה להביא בני אדם שדומין לבהמה מכאן אמרו מקבלים קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשו' חוץ מן המומר ומנסך יין ומחלל שבת ומוקי לה להוציא את המומר לכל התורה כלה חוץ מן המומר לנסך ולחלל שבתות בפרהסיא דהוי כמומר לכל התורה כולה ויש לדקדק אמאי בריש' לא קתני מכם להוציא המומר לנסך ולחלל שבת בפרהסיא דהוי כמומר לכל התורה. ונראה דמדאוריתא לא אסור אלא מומר לכל התורה דוקא ומשו"ה ברישא דקאי אקרא מכם קאמר להוציא המומר והיינו לכל התורה אלא מדרבנן מומר ליי"נ וחילול שבת שוויוהו כמומר לכל התורה ודייק אומרו מכאן אמרו מקבלים וכו' חוץ מן המומר והכל הוא מדרבנן וא"כ אף דיצחק אע"ה קיים כל התורה כאברהם אע"ה אפשר דגזירות דרבנן שעתידין לגזור לא היו מקיימין דהנהו גזרות שייכים לדור אחרון. ושאני עירובי תבשילין דהוא מצוה ואינו בסוג גזרה. ומשו"ה לא היה חושש לשחיט' עשו דלא היה מומר לכל התורה. ואפי' תימא שהיו מקיימין הכל הכא יצחק מחזיקו לצדיק ולא שייך בזה אין הקב"ה מביא תקלה בדבר גזרות דרבנן בדורות אחרונים. שוב ראיתי בס' פענח רזא שהביא מ"ש אמרי נועם בשם הר"י מאורלינש וכתב דאין צורך לומר דקודם דנשתמד רק דהיה שוחט הוא או רבקה או יעקב וכו' והיינו כמש"ל ואפ' דז"ש כי הקרה ה' לפני דה' שאינו מניח שתבוא תקלה לצדיק הוא גרם שהקרה לפני והגיד לאמי כדי שלא תאכל איסור ודוק: