Penei David, Genesis, Vayechi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמעתי משם מורינו הרב שארינו כמהר"ר ישראל זאבי זלה"ה שפירש כי הנה מצאה החקירה מקום לנוח דיעקב אבינו עליו השלום אשר חשקה נפשו מאד בישיבת ארץ ישראל מדוע בושש ואשתהויי אשתהי כל כך שנים בארעא דמצרים. הלא טוב כי יתענג עם יוסף שנה או שנתים. וישא יעקב רגליו לשוב אל הארץ. והתירוץ לזה כי יצחק אבינו עליו השלום חי ק"פ שנים. ואכתי פשו שני טובא. וסבר יעקב אבינו עליו השלום כי הן בעודנו במספר הסמוך עשרה או ט"ו שנים קודם ק"פ יחזור לאיתנו לקבעיה קמא דין הוא הד"ר. ואולם אל על יקראוהו בהיותו בן קמ"ז ואנסו ליה עידניה. וזהו שאמר הכתוב ויחי יעקב בארץ מצרים טו"ב שנה והשתא יקשה על מה זה עכו"ב יעקב כל השנים הללו. ויהי כמשי"ב ויהי ימי יעקב קמ"ז ויקרבו וכו' וכל מי שנאמרה קריבה לא הגיע לימי אבותיו ונמצא שהיה אנוס ע"כ שמעתי. וגם אני בעניי בס' הקטן ראש דוד הלא מרא"ש בסדר דברתי שהיה יעקב אבינו עליו השלום אנוס וזה א' מהטעמים דשרי להוליכו לארץ ע"ש. ואולם עדיין צריכין אנו למודע"י כי הנה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שיעקב אבינו עליו השלום נתן לדהע"ה כ"ח שנים מחייו וא"כ כבר ידע כי קרבה עת פקודתו והי"ל לבא אל הארץ בסוף ימיו כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה על יצחק אבינו עליו השלום כשרצה לברך לבנו כי חמש שנים קודם פרק אב או פרק האם יש ספק שמא ימות וא"כ קמ"ז וכ"ח הם קע"ה וחמשה שנים קוד' זמן יצחק אבינו עליו השלום הם ק"פ כשני יצחק אבינו עליו השלום ומצאה החקירה מקום לנוח דאמאי לא הלך לארץ והרי לפי חשבון קרב זמן פטירתו כדבר האמור:
ואפשר לישב ונבין דברי רבינו בעה"ט בפרפראותיו שכתב ויהי ימי כל מי שנאמר בו ויהי ימי לא הגיע לימי אבותיו ויקרבו כל מי שנאמרה בו קריבה לא הגיע לימי אבותיו וצריך להבין תרתי למה לי. אמנם אפשר לומר דזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה דחמש שנים קודם פטירת אביו ידאג שמא בא מועד לכל חי היינו דוקא כאשר יחיה כל שנותיו אז חמש שנים קודם יסתפק. אבל בנדון זה של יעקב אבינו עליו השלום שהוא ויתר מחייו כ"ח שנים לדהע"ה בזה לא נאמר דה' שנים קודם זמן אביו אפשר שיפטר מאחר דבצרי ליה שני טובא. ולכן יעקב אבינו עליו השלום סבר דהגם דנתן כ"ח שנה לדעתו לדוד הע"ה אכתי זמניה הוא עד שיהיה לו קנ"ב דכ"ח וקנ"ב הם ק"פ ואכתי פשו ה' שנים ועל כן אשתהויי אשתהי בארץ מצרים וז"ש ויחי יעקב וכו' וכי תימא אמאי נתעכב לז"א ויהי ימי יעקב שלא הגיע לימי אבותיו וסבר שיהי' חי ק"פ שנה כמו יצחק ועדיין יש שהות לעלות לארץ ישראל. ואם תאמר עדיין יקשה על יעקב דלא היה אנוס בזה כי מדעתו נתן כ"ח שנים לדהע"ה לז"א ויקרבו כל מי שנאמרה קריבה לא הגיע לימי אבותיו דמלבד הכ"ח שנים שנתן לדהע"ה עוד הוליד את חסר"ון שני כי עדיין היה צריך ה' שנים לק"פ שחי יצחק אבינו עליו השלום וזהו הכפל ויהי ימי ויקרבו דהיו שני חסרונות מתנת דוד וגם ה' שנים קודם. וטעם הדבר הוא שיעקב אבינו עליו השלום ימי חייו כשני אברהם אבינו עליו השלום קע"ה שנה ונתן כ"ח ופשו קמ"ז:
אמנם אעיקרא דמילתא אשר חקר הרב מהרי"ז הנז' אינה חקירה למה נתעכב יעקב אבינו עליו השלום בארץ מצרים כ"ב שנה כי פי ה' דיבר ויוסף ישית ידו על עיניך א"כ מוכרח למות שם דיוסף הצדיק ע"ה אינו יכול לבא עמו לארץ ישראל. ועוד דהתחיל הגלות והשבטים והוא בראש היו צריכים לישב במצרים ונמצא שהיה אנוס ע"פ הדיבור לישב במצרים ודוק:
ומן האמור אפשר לומר רמז בפ' ויקרא לבנו ליוסף וכו' אל נא תקברני במצרים וכו' ויאמר השבעה לי וכו' ונקדים אשר ראיתי במכתב שחקר הרב הגדול שארנו מהר"י זאבי ז"ל דלדעת הרמב"ן שהמצות משפט אלהי הארץ והאבות לא קיימו בח"ל המצות וזהו טעם שנשא יעקב ב' אחיות. א"כ מאי אהני יעקב שהשביע ליוסף בח"ל וגם יוסף אמאי שמר שבועת פרעה שנשבע לו שלא יגלה שיודע לשון הקדש נוסף על ע' לשון וניחא ליה להרב ז"ל דכיון דיוסף ידע שלא ישוב עוד לארץ ישראל וישאר בח"ל קבל על עצמו לקיים המצות אף בח"ל עכ"ד הרב מהר"י זאבי ז"ל ובזה נבא אל הביאור שא"ל יעקב אבינו עליו השלום אל נא תקברני כונתו כי בעבור יוסף שישית ידו על עיניו הוא שלא הלך לארץ ישראל כמש"ל וא"כ ראוי לו שישתדל לקברו בארץ ישראל ויאמר אנכי אעשה לעצמי כדברך כי אינו יכול לחזור לארץ ישראל ומוכרח ליפטר במצרים ואצוה שיקברוני בארץ ועתה שא"ל בפיו שאינו יכול לחזור לארץ ישראל וכיון שכן מקיי' המצות בח"ל כמו שאמר הרב הנז' א"ל השבעה לי שמסתמא תקיים המצות בח"ל ועל זה אני משביעך:
האמנם אעיקרא חקירת הרב הגדול הנז' אינה חקירה דהגם דלא תשא אינה מכלל ז' מצות ב"נ היו מקיימין אותה הכשרים מב"נ והיו נוהגים לישבע ולקיים וכן אבימלך השביע לאברהם אבינו עליו השלום ויעקב לעשו וכיוצא דהוא דבר שהשכל מחייבו שלא לעבור נשבע בהשם את שבועתו ומה"ט נשבע יוסף וקיים כמו שהיו נוהגים כשרי א"ה ובמקום אחר כתבתי בזה ודוק: