פירש"י כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כלם ידין ועל שמשון נבא נבואה זו ועוד יש לפרשה כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטים הוא דוד שבא מיהודה עכ"ל. וצריך לדעת מאי איכא בין שני הפירושים. ושמעתי מהבן יקיר לי אור עיני הרב כמה"ר ישעיה נר"ו שפירש במ"ש ביומא דף כ"ב לא משכחת צורבא מרבנן דמורה אלא מלוי או מיששכר. וקשיא להו לרבנן בתראי דהרי דוד הע"ה דאתי מיהודה והלכה כמותו בכל מקום. ומשני רבנן תרי שינויי ראשון הוא דמאי דאמר רבא היינו דלא משכחת צורבא מרבנן דהיינו בחור כמו שפירש"י פ"ק דתעניות ות"ח בחור לא משכחת דיורה אלא מלוי ויששכר אמנם אם הוא גדול גם משאר שבטים יכול להיות שיורה כהוגן. א"נ דהא דקאמר לא משבחת הוא כולל לכל ת"ח בין בחור בין בא בימים. ודוד המלך ע"ה שאני שהיה מלך והמלך יש לו סגולה זו והוד מלכות להורות כדין עכ"ד. ובהא פליגי הני פירושים דרש"י דפירוש א' סבר דדוקא בצורבא מרבנן נאמר אבל בגדול כל השבטים שוים שיכול להיות מורה הוראה וז"ש ואת כלם ידין כי הגון וראוי שמשון שהיה גדול לדון כלם כי שיח וכי שיג לו. והפירוש שני סבר דקטון וגדול אידי ואידי חד שיעורא ושאני דוד הע"ה דהיה מלך וז"ש דן ידין כא' שהוא דהע"ה כלומר דגם שמשון היה גדול ליהודים דומה למלך שמכוין אל האמת כמו דוד הע"ה עכ"ד הבן יקיר לי נר"ו:

ואפשר לומר בהקדים מ"ש פ"ב דסנהדרין דמלך לא דן ולא דנין אותו ואמר רב יוסף ל"ש אלא במלכי ישראל משום מעשה דינאי אבל מלכי בית דוד עליהם אמר הכתוב כה אמר ה' דינו לבקר משפט. ופשטן של דברים דהא דמלכי ישראל הוא גזרה מדרבנן משום מעשה שהי'. אך הרב מהר"ש אלגאזי בס' רצוף אהבה וס' גופי הלכות כתב דהוי מדברי קבלה אלא שלא הבינו הכתוב עד מעשה שהיה ע"ש באורך ונמצא דהוי מדאורייתא רק דאסמכיה אקרא דדברי קבלה כדאמרינן בעלמא. והשתא פירוש ראשון סבר כפשט הש"ס והפוסקים דהוי מדרבנן משום מעשה שהיה ומדינא מלכי ישראל דן ודנין אותו וז"ש רש"י כל ישראל יהיו עמו ואת כלם ידין דאפי' מלך ישראל מדינא דן ודנין אותו אלא דממעשה דינאי גזור רבנן ובשמשון הגם דגדול כחו כמלך ידין הכל לפי שדנין אותו. אך הפי' אחר סבר דגם מדאורייתא במלכי ישראל לא דן ולא דנין אותו אלא דשמשון היה כדוד המלך שדן ודנין לפי שהיה נכנע לדת כדוד הע"ה: