בס' זית רענן בתחילתו בקונט' שמן ששון בסדר היום הביא מס' תניא כשנעקד אבינו יצחק ע"ג המזבח ונעשה דשן ואפרו היה מושלך על גבי הר המוריה מיד הביא הקב"ה טל תחיה והחיה אותו לפיכך אמר דוד הע"ה כטל חרמון שיורד על הררי ציון כטל שהחיה הקב"ה בו את יצחק אבינו מיד פתחו מה"ש ואמרו בא"י מחיה המתים עכ"ד והדברים תמוהים שהוא הפך פשט הכתובים וכמה מאמרי רבותינו זכרונם לברכה. ואפשר לישב קצת דודאי הני מילי שכתב התניא הם דברי רבותינו זכרונם לברכה שמצא באיזה מדרש (וס' תניא אין בידי עתה) ולכן חובה מוטלת למשכוני נפשין על דברי רבותינו זכרונם לברכה. ואפשר דידוע מ"ש חכמי האמת דנשמת יצחק היתה מסטרא דנוקבא ובעת העקידה פרחה נשמתו ונכנסה באיל ואברהם אבינו עליו השלום הקריבו ונמצא דלפי האמת יצחק דהיא נשמתו נשחט ונקרב שהיתה באיל ויצחק אז באה לו נשמה דדכורא וז"ש דנעשה דשן כלומר איל שנכנסה בו נשמתו נעשה דשן ויצחק נשאר גוף בלא נשמה הביא הקב"ה טל של תחיה עם נשמה דדכורא והחיהו. ואחר זמן בא לידי ס' תניא וראיתי שכתב כך בשם אגדה סי' ד' ע"ש דף ז' ע"א דפוס קרימונא גם ראיתי שרש הדבר בשבלי הלקט (כתב יד) סי' י"ח ושם כתב על זה מצאתי אגדה. כי ס' התניא רובו מש"ל לוקח:

ואפשר לרמוז והנה איל אח"ר גימ' יצחק עם הכולל דנשמת יצחק נכנסה באיל ונמצא שהוא יצחק וזהו והנה איל יצחק גימט' אח"ר: