Penei David, Genesis, Vayera
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמרו רבותינו זכרונם לברכה בתנחומא והובא בילקוט ראובני יוקח נא מעט מים אמר הקב"ה אתה אמרת יוקח תזכה אתה לעשות הפסח ויקחו להם איש שה לבית אבות וכו' ויש להבין איך הוא מדה כנגד מדה ואפשר במה שפירש הרב מהר"ם אלשיך ז"ל בנותן טעם למה אברהם אבינו עליו השלום לא עשה על ידי עצמו לקיחת המים ואמר יוקח על ידי אחרים דכיון שחשדן לערביים וצריכים לרחוץ מטינוף ע"ז לכן בעוד שהם מטונפים בע"ז לא רצה להתקרב אליהם ולא לשרתם ואחרי טהרתם עמד לשרת וכו' עיין שם באורך ובזה מבואר כי היה דבר ה' אליו אתה אמרת יוקח נא על ידי אחר ולא רצית להתקרב אליהם ולא לשרתם עוד טומאתם בם לכן יזכו בניך לציווי ויקחו להם איש שה לטהרם מע"ז כמשז"ל משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה וכל עצמו של הק"פ משום אפרושי מע"ז ואחר כך נצטוינו בק"ף זכר לפסח מצרים:
ואפשר לדקדק תיבת נא בכתוב במ"ש בזהר בסדר היום דף ק"ב דהי"ל לאברהם אבינו עליו השלום מעיין תחת העץ ומי שהיה צריך טבילה היו המים עולי' לקראתו וכו' והיה צריך טבילה מיד ואם המים היו מתנגבים היה יודע שצריך שיהיה טמא ז' ימים ואחר יטהר עיין שם באורך ואפשר לומר דרוח ה' נוססה באברהם אבינו עליו השלום אף שחשב שהן ערביים ואמר יוקח נא כלומר אנכי הרואה שאין צריכים להתעכב עד שתטהרו רק יוקח נא עתם שלכם לא יתנגבו המים. ועוד אני אומר מעט מים כי אינכם צריכים טבילה שהצריכים טבילה מים רבים החלו עולין אך אתם מעט מים יספיק:
ועוד אפשר לומר במ"ש המפרשים דח"ו מהצדקה יש מקום שיאמרו א"ה שדין לעבוד ע"ז שעיקר טעמם בראשונה היה שצריך לעבוד ע"י אמצעי כי אין ראוי לאדם מחומר קורץ לעבוד אליו יתברך בלי אמצעי וטעות זה לכאורה יש לו סמך מהצדקה שהכל מעשה ידיו יתב' ולמה אינו נותן מידו יתברך לעניים אלא שרצונו באמצעי שהעשיר יתן צדקה לעני. אמנם זו הנחה שוברת כי הקב"ה הוא ציוה לחוס על דל ואביון לזכות ולהנצל מדינה של גהינם כמו שאמר פ"ק דבתרא. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ושם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז דיותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב. וז"ש יוקח נא מעט מים ורחצו רגלכם מטינוף ע"ז וכי תאמרו הע"ז אמצעי ואנו רואים שילמד זה מהצדקה שאני רודף אחריה לז"א ואקחה פת לחם אני במה שאתם סעדו לבכם כי יותר אתם עושים עמדי ממה שאני עושה עמכם ונחשב לכם כאלו ואקחה פת לחם מכם ומאחר שבצדקה אדם מזכה נפשו. א"כ אין להוכיח ממנה טענת אמצעי כי האלהים עשה לזכות בריותיו ושפיר אמרתי ורחצו רגלכם מע"ז כי הכל היא מעשה תעתועים:
ועוד יראה במ"ש הרב מהר"י אלפנדארי ז"ל במ"ש כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד ע"ז כי הנה בע"ז טוענים א"ה אם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה והסתירה לזה ממצות הצדקה דציונו לרחם על העניים ואם אוהב את העניים למה אינו מפרנסן אלא מוכרח דזו אינה טענה דלעולם אוהב את העניים וציונו לפרנסן וכך אינו חפץ בע"ז וציונו לבטלה ולשרש אחריה וזה שמעלים עיניו מהצדקה מורה שמקיי' טענת אם אינו אוהב את העניים למה אינו מפרנסן ולדידיה איכא טענת אם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה וא"כ שפיר אמרו כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עע"ז עכ"ד וז"ש ורחצו רגלכם מטינוף ע"ז. ואם תשאלו אם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה דעו שטענה זו מגן שויא והיא טענת הבל כי הלא תראו ואקחה פת לחם וסעדו לבכם ונימ' אם אוהב את העניים למה אינו מפרנסן אלא ודאי דטענה זו אינה טענה ומינה דאין טענה לו' אם אינו חפץ בע"ז ושפיר אמרתי ורחצו רגלכם מע"ז: