אמרו בזהר הקדוש דף ק"ך ע"א מרחוק דא יעקוב וכו' דהא כד אתא יעקב מית הוה אברהם וכו' ע"ש וכתב רבינו האר"י זצ"ל בשער מאמרי רשב"י וז"ל אין הדבר כפשוטו דהרי בן ט"ו שנים היה יעקב כשמת אברהם כמשז"ל על ויזד יעקב נזיד תבשיל של עדשים לאבלות יצחק על פטירת אברהם אבל הכונה כאשר נתגלה גדולת יעקב בעולם שהוא בצאתו מבאר שבע דכתיב ויקח מאבני המקום אז כבר אברהם מית וכו' ע"ש באורך וכתב שם המסדר הרב מהר"ש ויטאל בן רבינו מהרח"ו וכרם לה"ה וז"ל אמר שמואל ק"ל פורתא כי נראה מדברי רבותינו זכרונם לברכה בב"ר פ' ס"ג כי ביום שנכנס למצות דהוא בן י"ג אז מת אברהם וכמש"כ כי טוב חסדך מחיים שחמש שנים מנע הקב"ה מאברהם וכ"נ פ' שמות פ"א והרב אמר שהיה בן ט"ו שנים יעקב וצ"ע עכ"ל ותימה על תמיהתו דמקרא מלא כתוב בתורה דאברהם בן ק' כשנולד יצחק ובן ששים שנה יצחק כשנולד יעקב ואברהם אבינו עליו השלום חי קע"ה שנים א"כ יעקב הי"ל ט"ו שנים כשנסתלק אברהם אבינו עליו השלום. וזה מבואר בכתובים מ"ש ב"ר פ' ס"ג אין ראיה כלל דשם אמרו דעשו בן י"ג היה הולך לבית ע"ז. וי"ל דלא עבר עבירות עד שנפטר אברהם אבינו עליו השלום ואז היה בן ט"ו שנה וכל זה פשוט ומבואר. והרב ז"ל שהביא ראיה מויזד יעקב ודברי רבותינו זכרונם לברכה ולא הביא מהכתוב עצמו. אפשר שהוא לקצר ולא לבא חשבון ודוק: