וישב יעקב. פירש רש"י בקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף ואפשר לרמוז כי וישב יעקב הוא ר"ת ויבקש יעקב שבת בשלוה קפץ עליו בלבול יוסף ומזקני' אתבונן רבינו הרקח ורבינו אפרי' ורבינו בעה"ט שרומזים דברי רבותינו זכרונם לברכה בר"ת וגימט' והשבח השביח מילתא כדנא הרב מהר"ש ן' אלקבץ ז"ל בס' מנות הלוי ע"ש:

וישב יעקב וכו'. אפשר בהקדים מאמרם ז"ל דיצחק אבינו עליו השלום היה ישחק בשי"ן ונתרצה לכפר על ישראל ונתן אות שין משמו ולקח אות צד"י. ויש בין צדי לשי"ן רדו לכפר הגלות של מצרים. והוינן בה דלכאורה היה נראה דהיו צריכים לישב קץ שנים בגלות וינוכו רד"ו בעבור שיצחק נתרצה לנכות רד"ו ממספר שמו כמו הפרש שיש מאות שי"ן לאות צד"י. וכל קבל דנא עין רואה דישבו רד"ו בגלות ונוכו ק"ץ. וזאת לפנים האר"ש יסדתי לבא לכלל ישוב בספרי הקטן ראש דוד פ' שלח. והן עתה רחש לבי כי הנה רחמנא אמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ת' שנה ואנחנו לא נדע כמה שנים יהיה גרות וכמה שנים יהיה עבדות ועינוי. והיה בעבור כבודו של יצחק אבינו עליו השלום אשר נתרצה ונכה לו ינכה מספר רד"ו מחשבון שמו. רצה ה' דרד"ו שנה יהיה גרות וק"ץ שנה שעבוד והיינו דאהניא שין שנתן יצחק. אמנם עתה כי יעקב אבינו עליו השלום בקש ליישב שלוה מורה כי אינו רוצה שהגרות יהיה רד"ו לכן קפץ עליו רוגזו של יוסף שעי"ז ילכו למצרים ויהיה השעבוד רד"ו וזהו משפט לשון קפץ שלא בזמנו וז"ש יעקב בקש לישב בשלוה אלה תולדות יעקב יוסף וכו' אשר מזה דרצה לישב בשלוה יצאו תולדות יוסף וכו' שהיה סב"ת עשויה לרדת לשעבוד מצרים. וזה רמזו מה שדרשו רבותינו זכרונם לברכה לא נחתי ולא שקטתי וכו' ויבא רגז זה יוסף כי רגז גימט' רד"ו שגרם שהשעבוד יהיה רד"ו כמספר רגז:

ובזה ניחא מ"ש רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ויוסף הורד מצרימה ראוי היה יעקב אבינו עליו השלום לירד למצרים בשלשלאות של ברזל וכו' וצריך לדעת אמאי ראוי היה לירד בשלשלאות וכו' אמנם על פי האמור יתישב דכיון דלא רצה בגרות ובקש ליישב בשלוה א"כ צריך שעבוד רד"ו שנה ומתחיל בו בפרק ולכך היה ראוי לירד בשלשלאות של ברזל כי הוא תחלת השעבוד. אך הנה אלהינו מרחם ברגז רחם יזכור לכבוד יעקב אבינו עליו השלום וכל השעבוד היה קי"ו שנה כמו שאמר רבינו אפרים והוא מרבותינו זכרונם לברכה ומוכח מקראי. אבל ישיבת מצרים מעת שבא יעקב אבינו עליו השלום ובניו היה רד"ו שנה: