Penei David, Genesis, Vayeshev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מה בצע כי נהרוג את אחינו. הרב כתנות אור הביא מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו על פסוק זה הורגין אנו את אחינו ומברכין ברכת המוציא ופירש הרב ז"ל במשז"ל דהשבטי' רצו להרוג יוסף דעתיד ירבע' לצאת ממנו והעובדי' ע"ז אומרים עזב ה' את הארץ והניח הכל ביד השרים וביד המזלות וסילק השגחתו מהתחתונים ואמרו בזהר דה' דהמוצי' רומזת לשכינה המשפעת מזון ומחיה וממנה השפע לתחתוני' וא"כ מברכת המוציא מוכח שהקב"ה משגיח ומשפיע בתחתונים הפך סברת עע"ז האומרים שסילק השגחתו ח"ו וז"ש הורגין אנו את אחינו בשביל שעתיד ירבעם לצאת ממנו ולהטעות ישראל באמור עזב ה' את הארץ ואינו משגיח בתחתונים ולכך אמרו נברך המוציא שם רמז בה"א שהקב"ה משפיע ובדין אנו הורגין אותו זהו תורף דברי הרב ז"ל:
ואינו מתישב לפי לשון המאמר שהביא דקאי אקרא דמה בצע כי נהרוג את אחינו דנראה דמברכת המוציא נבין שלא להורגו ולפי דרך הרב ז"ל ברכת המוציא מכרעת להורגו. והיה נראה לומר דברכ' המוציא היא טענה שלא להורגו דהרי ירבעם עתיד להטעות ולומר דח"ו לא יש השגחה וכשיאמר זה נכיר מברכת המוציא שהה"א רומז שמשפעת ומשגחת כי דבריו לעז ולא נשמע אליו ולמה נהרוג אותו כיון דיש לנו ברכת המוציא ברכה תדירית המבטל' דברי ירבעם וזהו התמיה הורגין את אחינו ומברכין המוציא כלומר הוו תרתי דסתרן דכיון דמברכין המוציא אין לחוש לשקריו של ירבעם דמברכת המוציא מוכרע כי שקר ענה. אבל יש לדחות כי בבא ירבעם תחילת שקריו יהיה שלא לברך המוציא כי אין השגחה ח"ו ומה תמיה היא זו. אטו ירבעם שעושה התורה כלה פלסתר ח"ו לא יטעון גם על ברכת המוציא שלא לברך:
ואפשר לפרש במה שידוע דבעון אדם הראשון נתקללה האדמה וגם בעון הריגת הבל כתיב ארור אתה מן האדמה אשר פצתה וכו' כי תעבוד את האדמה לא תוסיף תת כחה לך ואמרו במכילתא פ' בשלח פ' ט' ע"פ נטית ימינך וז"ל מגיד שהיה זורקן ליבשה והיבשה זורקן לים אמרה יבשה ומה בשעה שלא קבלתי אלא דם הבל שהוא יחידי נא' לי ארור אתה וכו' עתה איך אוכל לקבל דמן של אוכלוסין הללו עד שנשבע לה הקב"ה שאיני מעמידך בדין שנא' נטית ימינך ואין ימין אלא שבועה עכ"ל. ואח"כ בזכות נח חזרה האדמה להוציא חיטים בתערובו' מוץ ותבן וצריך כמה בירורין ולזה אנו מברכין המוציא לחם מן הארץ כי ה' רחם עלינו והוציא הארץ מקללתה ועושה לחם אף שהוא בטורח וא"כ אם האדמה נתקללה בהריגת הבל עתה בהרגנו ליוסף זרע קדש ב"ר מיניה דמר יעקב אבינו בחיר שבאבו' ובן רחל האהובה ממ"נ אם תקבל דמו תתקלל האדמה ולא נאכל לחם. ואם הארץ תתירא ולא תקבל דמו כל עובר עליו ישום ומשפה לאלפא יודע הדבר ונהיה לבוז והוא מה שדרש בעל המאמר מה בצע מלשון בצע אכוליה שרותא וכיוצא שהוא המברך המוציא דמשם אנו למדין דברוכי מברכינן לה' המוציא הארץ מקללתה וא"כ עתה תשוב להתקלל ואם לא תקבל וכסינו את דמו יש לנו מקום לכסות בתמיה הרי האדמה לא תקבלנו וז"ש הורגין את אחינו ומברכין ברכת המוציא הלא מברכת המוצי' נבין ונדון שלא להרגו ודוק: