Penei David, Genesis, Vayeshev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולא שמע אליה לשכב אצלה. פירש"י אפי' בלא תשמיש. ואפשר לפרש במ"ש מהר"ם ן' חביב בתוספת יה"כ על מה שהביא הר"ן ראיה דיהרג ואל יעבור אף באביזרא דג"ע דליכא אלא לאו מההיא דאמרינן ימות ואל ידבר עמה דשאני התם דעיקרה עבירה גמורה ומסיק להלכה דאם אין עיקרה עבירה גמורה אף דאיכא לאו שרי ושמעתי מקשים על הרב דאשתמיטיה דברי הרמב"ן בתורת האדם דשם פירש דה"ד לאו דשייך לערוה עצמה אבל לאו נפרד דג"ע כגון אלמנה לכ"ג לא. והכא אמרו רבותינו זכרונם לברכה דהיא היתה רוצה להורגו ולאונסו וז"ש ויהי כדברה אל יוסף יום יום דהיינו שהיתה מגזמת להורגו עם כ"ז לא שמע אליה לשכב אצלה אפי' בלא תשמיש דליכא אלא לאו אפ"ה באביזרא דג"ע יהרג ואל יעבור. ולא תימא דכל לאו דג"ע יהרג ואל יעבור אפי' לאו דלא שייך לערוה עצמה כגון אלמנה דכ"ג. לא היא אלא דוקא הכא לאו זה דהוא בערוה עצמה יהרג ואל יעבור. וז"ש ולא שמע אליה לשכב אצלה דהוא לאו לחוד ואביזרא דג"ע להיות עמה כלומר להיות הלאו עמה דהיא הערוה עצמה משא"כ אם היה לאו נפרד כאלמנה לכ"ג אז ליתיה בכלל אביזרא דיהרג. ואפשר שז"ש שכבה עמי אפילו בלי תשמיש דליכא אלא לאו בעלמא והשיב ואיך אעשה הרעה הגדולה כלומר שהוא לאו דערוה עצמה מכלל דאיכא קטנה לאו נפרד כאלמנה לכה"ג דאינו בכלל אביזרא ויעבור ואל יהרג:
או אפשר במ"ש הרמב"ם פ"ך דסנהדרין הנאנס ועבר ולא נהרג וכו' אינו חייב מיתה דאנוס רחמנא פטריה וה"ד בע"ז וש"ד אבל בג"ע אם אנסוהו לבא על הערוה חייב דאין קשוי אלא לדעת ומהרח"א בעץ החיים סדר היום הק' עמ"ש פ"י דמלכים ב"נ שאנסו אנס לעבור א' ממצותיו וכו' דבג"ע איך יפטר בטענת אונס דאין קשוי אלא לדעת ולק"מ דמשכח' לה שנתקשה לבא על אשתו ואנסוהו לבא על הערוה כמו שאמר הראב"ד פ"א דאיסורי ביאה וכתב הה"מ שזה דעת רבינו וא"כ הרי משכחת אונס בג"ע. והכא אשת פוטיפר אונסתו לבא עליה ובזה דינא הוא לישראל דיהרג ואל יעבור וז"ש איך אעשה דבזה לא שייך אונס דהיא רעה גדולה דהיינו שיהיה מתקשה וזהו איך אעשה דהוי מעשה ולאו אונס מיקרי מכלל דאיכ' קטנה כגון שהיה מוקשה והדביקוהו לערוה ובין כך ובין כך וחטאתי לאלהים דאף בקטנה דהוי אונס ואינו חייב מיתה חטא איכא שלא נהרג ועבר וק"ל:
אמרו רבותינו זכרונם לברכה
שאמר יוסף ליעקב אבינו עליו השלום חשודין הן בניך על אבר מן החי. ופירש בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל דהוו תלשין מן אודניא ומן דנביא. ופירש הרב עץ החיים משם הרב מהר"ם ן' חביב במ"ש הרמב"ם פ"ה דמאכלות אסורות דאבר שאין בו עצם כיון דפירש כזית חייב משום אבר מן החי והרמב"ן ס"ל דגם בזה צריך האבר שלם והשבטים היו תולשין מן אודניא ודנביא אברים שאין בהם עצם וסברי דלא שייך אבר מן החי במקצתו עד שיפרוש אבר כבריתו כדעת הרמב"ן ויוסף הצדיק סבר כהרמב"ם דחייב בכזית עכ"ד ושמעתי מהרב כמהר"ר מאיר בן מרגי זלה"ה שהקשה על הרבנים הנז' דממ"נ דין השבטי' בו בפרק כמאן אי כישראל הרי הם חייבים משום טריפה כמו שאמר הרמב"ם שם. ואי כבן נח הרי הם חייבים משום בשר מן החי אפילו בכל שהוא כמו שאמר הרמב"ם פ"ט דמלכים: