והיה בכזיב בלדתה אותו. כתב רבינו בחיי כזיב הוא מספר המתחלף בשם הגדול המיוחד והוא טוב לתפלה וכו' ע"ש ופירוש דבריו כזיב גימטריה כוזו פנים דהוי"ה (הגהה: פירוש פנים, הם האותיות שבאות לפני אותיות שם יהוה, הם אותיות כוזו. י.א.) וזהו שכתב עוד רבינו בחיי כי תיבת בכזיב ר"ת בכח כוזו זכה יהודה בתאומים ע"ש לשונו ודוק היטב. [ואחר זמן רב בא לידי ס' נפתולי וראיתי שפירש כן ושם האריך קצת, ויש איזה ט"ס ע"ש ודוק]:

והיה בכזיב בלדתה אותו. בזהר הקדוש דף קפ"ח ע"ב בהגהה למטה בגליון כתוב שנדוהו אחיו ליהודה על מכירת יוסף ומשו"ה לא הוליד בנים הגונים עד שהלך לכזיב לפייס אחיו שיתירוהו ומשום הכי נתקיים שלה עכ"ל ומכאן יש להכריע כדעת הרי"ף פ"ג דמ"ק שפסק דמנודה מותר בתשמיש. ואין להקשות כי בעי הש"ס התם דף ט"ו מנודה מהו בת"ה אמאי לא פשיט מהא דיהודה די"ל דהגם דיהיה אגדה לא ניחא ליה למפשט מאגדה ע"ד שכתבו הראשונים דלא בעי למפשט אלא ממתני' ובריתא ולא ממימרא דאמורא. ועי"ל דאין ראיה מיהודה דהרשות ביד ב"ד להקל ואימא דמנודה סתם אסור בת"ה והשבטים הקלו ליהודה. וזו סברת הראב"ד דרשאין להקל על המנודה לומר חוץ מדבר פ' כמו שאמר רבינו ירוחם בשמו נתיב י"ד ח"א ומרן בב"י בשם הקונדרסין. ומעין דוגמא תרצתי לקושית ראבי"ה דבעי התם מנודה מהו בתפילין וקאי בתיקו ואמאי לא פשיט מר' אליעזר כמו שכתבתי בעניותי בס' הקטן פתח עינים ריש נדה ע"ש וברכי יוסף א"ח סי' ר"ם:

ואפשר' לרמוז כי ר"ת ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו גימטריא נדוי בדקדוק. ובשמות רבה פ' מ"ב מפורש וירד יהודה שנדוהו ע"ש: