אפשר לפרש במשז"ל כי כאשר ישראל הם במדרגה התחתונה יש מקוה לישראל שיעלו כמש"ה כי שתה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו קומה עזרתה לנו. וכבר ידוע כי כל מעשה אבות הם סימן לבנים תבני' כל רמ"ז אשר יעברו ישראל. והנה יעקב אבינו עליו השלום באותו פרק היה בתכלית העוני כי אליפז לקח הכל עני היה באותה שעה כי לא הי"ל כר וכסת ויקח מאבני המקום. ואחר זה בא לחרן והתחיל לעבוד ועל ידי זה הי"ל התקוממות והי"ל נשים ובנים ויגדל מאד. וזה סימן לבניו אנחנו זרע ישראל כי כאשר נגיע למצב שפל מאד אחר זה עלה נעלה. וז"ש הארץ אשר אתה שוכב עליה דייקא מבלי כר וכסת בתכלית העוני. זה לך האות לעלות במעלו' עד שתהיה שליט על הארץ לך אתננה ולזרעך כי מכאן ואילך חושבנא טבא שכבר הגעת לתוקף העוני. ואתה סימן לבניך והיה זרעך כעפר הארץ כלומר בבא ישראל בשפל המדרגות כעפר יש להם לשמוח וזהו והיה לשון שמחה. כי אחר זה השפלות ופרצת ימה וקדמה. וכי תימא מה טעם יהיה זרעי בכל כך שפלות כעפר ויהיו בגלות. לז"א ונברכו בך כל משפחות שיתוספו גרים ולברר כל ניצוצות הקדושה וז"ש ונברכו על דרך משז"ל על פ' והיה ברכה כבריכה זו וכו' ואחר זמן רב בא לידי ס' מנחה בלולה וראיתי שפירש קצת ממ"ש ע"ש: