Penei David, Genesis, Vayigash
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בתחילת ההשקפה כמו הצע"ר עלה להבין פסוק זה הנמצא כזה בן חכם וצדיק כיוסף הצדיק לאביו שלח כזאת כלשון הזה שמני אלהים לאדון דזה נראה רמות רוחא וגבה מאד וכ"ש לומר לאביו והדברים ק"ו לבחיר שבאבות יסוד העולם ואיך יוסף הצדיק כה יאמר בתורת שליחות שמני אלה' לאדון ועוד רדה אלי אל תעמוד כאשר דבר ציוה לעבדו בלשון הרמנא ושלטן. ויראה בהקדים מה שפירש הרב אש דת בשם מר דודו פ' מקץ במשז"ל ויחרד יצחק חרדה גדולה שנכנסה גהינם ומה שיאטיה דגהינם אלא דאז"ל דה' הראה לאברהם מלכיות וגהינם ובירר מלכיות ובעת ברכת יצחק יעבדוך עמים ע' אומות וישתחוו לך לאומים עשו ואלופיו מעתה אין שעבוד מלכיות לזרע יעקב וחלקו גהינם ולכן נכנסה גהינם אחר הברכות והוסיף הרב אש דת דברכת יצחק נתקיימה ביוסף כמשז"ל יעבדוך עמים זה יוסף וכאשר נאבד יוסף מעתה ברכת יצחק צריכה להתקיים ויתעורר גהינם לז"א כי ארד אל בני אבל שאולה זהו תורף דבריו עיין בספרו הנהדר בארך. וז"ש יוסף כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים ובי נתקיים יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים ונמצא דעדיין שעבוד מלכיות לישראל וזרעם לינצל מגהינם מאחר דברכת יצחק לא היתה אלא ליוסף. והוא בעצם אמרי קדוש יוסף בסדר עליון שמני וכו' ובזה נתקיימה ברכת יצחק. ומאחר שכן עליכם מוטל שעבוד מלכיות לינצל מגיהנם וא"כ רדה אלי לגלות מצרים שהוא רד"ו כמנין רד"ה עם הכולל ונמצא דדברי אדונינו יוסף נצרכים ומוכרחים ובזה יבא על נכון המסרה רדה אלי רדה והשכבה את ערלים כלומר שמני אלהים וכו' ובי נתקיימה ברכת יצחק וא"כ רד"ה אלי בגלות להנצל מגהינם דכתיב ביה רדה והשכבה וכו' ועיין בבע"הט:
ועוד אפשר לרמוז דתרתי רמז לו יוסף הצדיק ליעקב אבינו עליו השלום באומרו רדה אלי חדא הא דאמרן וזאת שנית רדה גימטריה יצחק עם הכולל הכונה ברכת יצחק אלי וז"ש שמני אלהים לאדון לכל מצרים אשר כאן הן הנה היו ע' אומות ומאלופי עשו כי יצחק (גימטריא רד"ה) אלי כלומר ברכת יצחק אלי היה דבר יעבדוך עמים וכו' וא"כ רדה אלי בגלות כדאמרן כי זהו תאותך ועל זה בכית לקשה יום שנאבדתי ואמרת כי ארד אל בני וכו' וכמו שפי' הרב אש דת:
ובאופן אחר יש לרמוז במ"ש הרב עיר בנימין משם האר"י זצ"ל בסוטה סי' קפ"ו ביוסף נתעברה בו נשמת יצחק אבינו עליו השלום והבאתיו לעיל פרשת וישב הנה כי כן בכח יצחק אבינו עליו השלום יוסף יכול לצוות על יעקב אבינו עליו השלום דנשמת אביו מעוברת בו. ויעקב בן יצחק מחויב לקיים ציווי יוסף בעבור נשמת אביו אשר בקרבו וזה רמז לו באומרו רד"ה אלי רד"ה גימטריא יצחק עם הכולל כלומר אל ירע בעיניך אשר אנכי מצוך היום כי אביך יצחק בקרבי קדוש ואתה מחויב לקיים כבוד אב ואם וזה רמז יוסף בחכמתו באומרו רדה אלי להראות פנים מסבירות לאשר מצוה אותו:
ואף גם זאת אפשר רמז לו יראה בנחמה כי בזכות יצחק נגאלים כמשז"ל דיצחק נתרצה לתת ש' משמו וליקח תמורתה צ' לנכות משנות הגלות והבאתיו בעניותי בס' הקטן ראש דוד פרשת שלח. וזה רמז לו יוסף באומרו רד"ה אלי כלומר אל תחוש ליטמע בגלות כי בזכות יצחק נגאלים וזהו רד"ה גימטריא יצחק אלי השוכן בקרבי בזכותו אל תעמוד בגלות:
ורוח על פני יחלוף ברוח משפט וברוח בא"ר להבין האי קרא שמני אלהים לאדון לכל מצרים ועוד נחקור. מדוע נתקיימה ברכת יצחק אשר בירך ליעקב אבינו עליו השלום יעבדוך עמים ביוסף ולא באיש אחר. ועוד יש לחקור לפי דרך הרב אש דת דכשנאבד יוסף נצטער יעקב על גהינם דמוכרחה להתקיים ברכת יצחק יעבדוך עמים ואין כאן שעבוד מלכיות והדרא להו גהינם. והלא אם בהתקיים באיש א' ברכת יצחק אבינו עליו השלום פליט מגהינם וכמו שהוא עתה דנתקיימה ביוסף א"כ מה זה היה ליעקב אבינו עליו השלום אשר מיאן להתנחם הן לו יהי דמת יוסף תתקיים באיש אחר מזרעו וכל זרעו יהיו נכונים לשעבוד מלכיות. אמנם אפשר לישב הכל ונקדים מ"ש בספר קרבן שבת פ"ח סימן א' שאדם הראשון נתן לדוד ע' שנה והאבות שהי"ל נפש אדם הראשון אברהם יעקב יוסף השלימו הע' שנה ויוסף שהוא משופריה דאדם הראשון וויתר ל"ז ש' במקום יצחק ואם יוסף נאבד מן העו' היה מוכרח יעקב אבינו עליו השלום כי הוא שופריה דאדם הראשון לוותר משנותיו הכ"ח שכבר וויתר ונוסף עליהם הל"ז של יוסף שהם ס"ה וז"ש כי ארד אל בני אבל שאולה כלומר צריך למות מהר, ולכך עשה יעקב אבינו עליו השלום ליוסף כתונת פסים שהיה אור שאדם הראשון לבוש בו. דיעקב שופריה דאדם הראשון ועשו הוא נחש דבא בעקיפין על אדם הראשון ולכן נטל ממנו הברכות ולבוש אדם הראשון ונתן הכתנת ליוסף לבוש אדם הראשון דזיו איקונין של יוסף דומה לו והוא שופריה דאדם הראשון וז"ש כי בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו דומה לו. והשבטים סברו דיוסף אינו ראוי להיות מן השבטים דהוא משרש קליפה ויצא ירבעם ממנו לכן מכרו אותו כדי שיהא נאבד מן העולם זה תורף הקדמות הרב קרבן שבת מהזהר ומהרמ"ע ומהמפרשים ובזה פירש כמה ענינים ע"ש בספרו:
ובזה אפשר שזה טעם השבטים דכאשר בא יוסף אליהם טרם כל הפשיטו הכתנת מעליו דהם סברו דח"ו היה משרש קליפה ומהיכי תיתי שהוא נפש אדם הראשון וראוי ללבוש לבושו. וז"ש ליעקב אבינו עליו השלום אחר שטבלו הכתנת בד"ם לרמוז לו כי הוא סבר שהיה אדם הראשון אך במקום אדם נעשה דם חסר אלף ושלחו לומר הכר נא הכתנת בנך היא אם לא כלומר תא חזי מאי סליק ביה ועתה תכיר האמת הכתנת בנך היא כלומר אם היתה ראויה לו כתנת אדם הראשון אם לא כי עתה תכיר שלא היה ראוי לכתנת זו כי משורש נחש הוא וממנו יצא ירבעם. ויעקב אבינו עליו השלום במרירות יאנח ואמר כתנת בני אין ספק כי לו נאה ולו יאה אך העון גרם חיה רעה אכלתהו וכו':
ומעתה נחו שקטו חקירותנו דיעקב דהוא אדם הראשון לקח הברכות מהנחש עשו, ויוסף דהוא שופריה דאדם ראוי והגון שיתקיימו בו הברכות כי לו אדם הוא והברכות הללו ניטלו מהנחש עשו והיו לאדם הראשון ובכן נתקיימו באדם עצמו הוא יוסף ואם היה יוסף נאבד מן העולם לא היה אפשר שיתקיימו באיניש דעלמא כי הוא איש פרטי לא כן יוסף הצדיק כי יש בו נפש אדם הכולל הכל. ואפשר דז"ש יוסף לאביו כה אמר בנך יוסף מתיחס אליך כי כמוך זיו איקונין דומה בדומה ונפש אדם מאירה בו ולכן נתקיימה ברכת יעבדוך עמים כי שמני אלהים לאדון לכל מצרים וכאשר היתי אהיה נותן חלק יצחק לדוד ל"ז שנה וז"ש רד"ה אלי רדה גימטריא יצחק עם הכולל כלומר חלק הנוגע ליצחק אלי עלי ליתן. ולפי מה שאמרנו לעיל דנשמת יצחק נתעברה ביוסף ישנו בנותן טעם שנתן יוסף מה שהיה לו ליצחק אבינו עליו השלום לתת לדוד הע"ה ל"ז שנה לשל' מתנת אדם הראשון כי יצחק עצמו בו ביוסף שהוא נפש אדם וכחדא שריין: