Penei David, Genesis, Vayishlach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בב"ר סדר היום קטונתי מכל החסדים אמר ר' אבא בר כהנא איני כדאי ר' לוי אמר כדאי אני אבל קטונתי מכל וכו'. ולכאורה יפלא במאי פליגי דבשלמא ר' אבא בר כהנא דאמר איני כדאי קרא מסייע ליה דכתיב קטונתי וכמשז"ל פ"ק דברכות אמר שמא יגרום החטא אבל ר' לוי דאמר כדאי אני מהיכ' משמע ליה ותו דאמר אבל קטנתי מכל וא"כ אינו כדאי:
ואפשר לפרש ונקדים מ"ש שארנו מורינו הרב הגדול מהר"י זאבי זלה"ה בדרשותיו דיעקב אבינו עליו השלום נסתפק בהא דאמרינן בשבת דף נ"ה דר' אמי סבר אין מיתה בלא חטא והש"ס אותביה דיש מיתה בלא חטא ולסברת ר' אמי מי שהובטח מה' ית' סליק דרגא דאף דיש בו חטא ההבטחה עומדת לו. ולסברת סתמא דתלמודא דיש מיתה בלא חטא מי שהובטח סליק דרגא דאין מיתה בלא חטא אבל אם חטא גורם מיעוט ההבטחה וזהו שנסתפק יעקב אבינו עליו השלום אם בעלמא אמרי' אין מיתה בלא חטא נמצא כי מה שהובטח אהניא אף אם חטא. ואי בעלמא אמרינן דיש מיתה בלא חטא ההבטחה אם חטא אינה מתקיימת עכ"ד ואפשר דבהא פליגי דר' אבא בר כהנא סבר כסתמא דתלמודא דיש מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח אם חטא הו"ל לירא דהחט' מבטל ההבטחה וז"ש איני כדאי. ור' לוי סבר אני כדאי דסבר כר' אמי דבעלמא אין מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח אף שחטא הבטחתו עומדת לו וז"ש אני כדאי ולא תימא מצד צדקותי המופלא לא כי אבל קטונתי אמנם מצד ההבטחה אני כדאי ואתה אמרת היטב היטיב וכו'
ועוד אפשר לומר במה שכתבנו בעניותנו בקונטריס פתח עינים שם בשבת דהא דאסקיה תלמודא לר' אמי בתיובתא ה"ד במיתה טבעי' דאז סבר הש"ס דיש מיתה בלא חטא אבל במית' לפני זמנה גם הש"ס מודה דאין מיתה בלא חטא ובזה ישבנו דברי הרא"ם פ' זו ופ' שופטים ע"ש והשתא י"ל דבין ר' אבא בר כהנא בין ר' לוי סברי כמסקנת הש"ס דיש מיתה בלא חטא אמנם ר' אבא בר כהנא לא מפליג בין מיתה טבעית למיתה לפני זמנה וסבר דיש מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח אם לא חטא אסיק דרגא דאם לא חטא הבטחתו עומדת ואם חטא אין לו לבטוח בהבטחה על כן אמר איני כדאי אף שהובטחתי שמא יגרום החטא כי קטנתי וכו'. ור' לוי סבר דנהי דיש מיתה בלא חטא וה"ד מיתה טבעית אבל מיתה לפני זמנה וק"ו להיות נהרג ודאי אין מיתה בלא חטא וא"כ מי שהובטח במיתה לפני זמנה לא יפחד והיינו אפי' חטא וז"ש אני כדאי אבל קטנתי וכו' רק שמצד ההבטחה במיתה לפני זמנה איני כדאי:
ויתכן לפרש עוד במ"ש עוד מו"ה מהר"י זאבי זלה"ה שם לפי דברי הרא"ם בסדר היום דכשלא יש הכזבת הנביא אפשר דבחטא יחזור מטובה לרעה וזהו שהיה מסתפק יעקב אבינו עליו השלום שבהבטחתו לא יש הכזבת הנביא ע"ש באורך ואפשר דמ"ד איני כדאי סבר בפשיטות דכשלא יש הכזבת הנביא אם חטא אפשר שתהפך מטובה לרעה ולכן כשאמר יעקב אבינו עליו השלום קטנתי כונתו היתה איני כדאי דלא יש הכזבת הנביא והחטא גורם להפוך לרעה. ור' לוי סבר כמו שאמר הרמב"ן דכשהנביא יעשה סימן לדבר א"א שתתבטל ההבטחה כלל אף אם יחטאו והאריך בזה הרב מהר"י בר דוד בדרשותיו ע"ש ולכן הכא יעקב אבינו עליו השלום במקלו עבר הירדן וזהו סימן לישראל שיבקע הירדן מפניהם וא"כ כשעשה סימן מוכרח להתקיים. וז"ש אני כדאי שעשו לא יהרוג הכל אבל קטנתי וכו' ואני ירא עלי אבל אני כדאי שישאר זרעי כי במקלי עברתי והוא סימן לבני ובודאי מתקיים:
ויראה לומר בסגנון אחר ונקדים מ"ש הרב הגדול מהרח"א ז"ל בעץ החיים פ' ויקהל במאמרם ז"ל קטנתי מכל החסדים אין קטנתי אלא מעט ואין מעט אלא צדקה שנאמר טוב מעט בצדקה משם הרב החסיד מהר"י חאביליו ז"ל שכתב האר"י זצ"ל דבשעת הסכנה צריך להזכיר זכיותיו והאיך אומר שנתמעטו זכיותיו ע"י החסדים משו"ה דרשוהו דאדרבא אומר שנתמעט ממונו ע"י הצדקה שעשה ויצילהו השי"ת עכ"ל ויראה דגם לדרך הרב הנז' מאי דאפיקיה בהאי לישנא קטנתי מכל החסדים היינו דלפי האמת הוא יש לו מ"ט ופזר נתן לאביונים וצדקה תציל ממות ולהכי נקט מצות צדקה יותר ממצות אחרות שודאי היה מפליא לעשות בכל. אמנם ודאי היה עושה בחיר שבאבות שלא ע"מ לקבל פרס ואין לו לשאול בעד מעשיו וכיון שכן אם נניח מעשיו מצד א'. יש לומר קטנתי כפשוטו כי קטן בעיניו לגודל צדקותיו יתברך עמו. ומ"מ נקט לישנא דמשתמע לתרי אנפי שיש בו הזכרת הצדקה לא ששואל שיצילהו בשבילה רק זכר עשה ברמז בעלמ' ור' אבא בר כהנא סבר איני כדאי וקרא כפשטיה קטנתי נתמעטו זכיותי לפי רוב ענותנותו ולגבי יעקב אבינו עליו השלום המופל' בחסידות בחיר שבאבו' זהו הזכר' זכיותיו באומרו שנתמעטו זכיותיו דקמי שמיא גליא תוקף גדול' כשרון מעשיו ואם רבינו האר"י ז"ל אמרה היינו באיניש דעלמא דכולי האי ואולי שהוא יזכיר זכיותיו שיזכרו לרחם עליו כי יש עליו עוררי"ן רבו כמו רבו רבים לוחמים. לא כן יעקב אבינו עליו השלום כי כל צבא השמים נשפעים בשפע טל אורות עבודתו וצדקתו כי זה שאמר איני כדאי זהו זכותו. [ורבי לוי סבר] דלפי רוב הענוה מיעקב אבינו עליו השלום לא היה מחזיק עצמו אלא כאיניש דעלמא דצריך להזכיר זכיותיו והנה כי כן כונתו לרמוז שעשה צדקה ואני כדאי קאמר אבל קטנתי מסיבת שכל מעשי שלא ע"מ לקבל פרס והורה בזה רוב ענותנותו דלא פלג ליה ביניה ובין איניש דעלמא ודוק היטב: