פירש הרב המוסמך מהרי"ט צהלון ז"ל במ"ש בירושלמי פ"ח דתרומות גבי נשים שא"ל תנו אחת מכם ונטמאה וכו' דאם שאלו ככר של תרומה שהיתה טמאה יתנו להם אבל אשה אף שהיתה טמאה לא יתנו. וזהו שאמר הכתוב ויענו במרמה ומהו המרמה וידברו אשר טמא את דינה אחותם כלומר כבר טימא את דינה וכיון שכבר טימאה עתה נקל לנו לתתה לו דמאי דהוה הוה דבשלמ' קודם שנטמאה היינו כלנו נהרגים ולא נמסור אותה אך עתה כבר נטמאת רק משום שחרפה היא לנו להשיאה לאיש אשר לו ערלה וכו' וזוהי מרמה דלגבי אשה אין הדין כן שאפי' שנטמא' אין מוסרין אותה אלו דברי הרב מהריט"ץ:

והרב מהר"י זיין פירש במ"ש הרמב"ם פ"ט דמלכים אין בן נח חייב על אשה אלא אחר שנבעלה לבעל ומה שנתחייבו על דינה היינו משום גזל ומ"ש במרמה וידברו ומהו המרמה שאמרו אשר טמא את דינה אחותם כלו' שלא נשאת דהנערה כל זמן שלא נשאת נקראת על שם אחיה ומשנשאת אין קורין אותה אלא אשת פ' וכונתם דכיון שהיא אחותם ונקראת על שמם שלא נשאת אין החטא חמור כל כך דב"נ אינו חייב אלא על אשה אחר שנבעלה לבעל. אך עומק כונתם דהם חייבים משום גזל שהיא אחותם וגזלוה:

ולנו בעניותנו אפשר במ"ש רש"י וישכב אותה כדרכה ויענה שלא כדרכה ומקשים דפ' יום הכפורים אמרינן שענה מביאות אחרות ופירש"י שלא בא עליה. והרב מהרימ"ט פ"ק דקדושין בחידושיו שם תהי עלה א"כ עשית לשכם פרוש ולדינה זונה אלא שבא עליה ביאות אחרות כמו שאמר ואץ ברגלים חוטא וכו'. ויש לקיים דבריו דדינה נתעברה מאסנת כמשז"ל ודינה היתה בתולה ואיך נתעברה אלא מוכרח שבא עליה ביאות אחרות. ורש"י נראה שתפס כמשז"ל בב"ר ע"ש וז"ש במרמה ומהו המרמה וידברו אשר טמא שבא עליה שלא כדרכה בהיותה אחותם שנקראת על שמם שלא נשאת ומשום הכי שלא כדרכה נקראת טומאה שאינה אשתו. וזהו המרמה להטעותם דבאשתו שלא כדרכה שרי ואם תנשא לו לא אכפת להו. ואין האמת כך לסברת מ"ד דשלא כדרכה איסור חמור וההיא דאמרו בש"ס דשרי יש לה פתרון כמו שאמר ס' חרדים ואין להאריך בזה: