Penei David, Leviticus, Achrei Mot Kedoshim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קדושים תהיו וכו'. מה כתיב למעלה ושמרתם את משמרתי ויש להבין הסמיכות וסדרן של כתובים. וראיתי בספר נדפס מחדש זה שמו כתנות אור להרב פנים מאירות בסדר היום שפירש במשז"ל עליונים שאין להם יצה"ר די להם בקדושה אחת תחתונים שיש יצה"ר ביניהם הלואי שיעמדו בשתי קדושות ויש לדקדק מה הם שתי קדושות וגם להבין מה שפירש"י אל תפנו אל האלילי' כלא הוא חשוב למה רמזה התורה כאן דבר זה ופי' הרב במ"ש ביבמות דף ך' איסור קדושה שניות קדש עצמך במותר לך ובדף כ"א יליף רב כהנא שניות מקרא ושמרתם את משמרתי דלא לפגע בערוה ולפ"ז אנו צריכים שתי קדושות האחת עריות והשנית שניות וזה מצד יצה"ר וז"ש ושמרתם את משמרתי דהיינו שתעשו איסור שניות וזהו קדושים תהיו שתי קדושות לפי שיש יצה"ר ביניכם כמשז"ל והלואי תעמדו בשתי קדושות דלא לפגעו בערוה וכשתהיו קדושים ופרושים מעריות ודאי בנים אשר יולדו מנשיכם הם בניכם ויתקיים איש אמו ואביו תראו דאי לאו אמו אומר' השקני מים ומשקה אביו ולפי האמת אינו אביו ואינו מקיים כבוד או"א ואת שבתותי תשמורו שבן כהן עובד עבודה ואי לאו הוא ממזר בן ישראל ומחלל שבת ועל ידי זה אל תפנו אל האלילים אף דכלא חשיב להתיר עריות ח"ו דעע"ז אף שיודע שאין בה ממש אבל במה שתהיו קדושים אל תפנו זה תורף דברי הרב הנז' בקיצור ונאים הדברים למי שאמרן:
ובזה אפשר לפ' מאמר רבותינו זכרונם לברכה בילקוט כאשר ידבק האזור וכו' נקרא קדוש וקראם קדושים ואף לעת"ל כל אחד יאמר לו קדוש שנאמר קדוש יאמר לו. ויש לדקדק מה הלשון אומר' ואף לעת"ל כל אחד יאמר לו קדוש ומאי רבותיה הלא גם עתה קדושים נקראים. והפשוט בזה הוא דעתה בכללות נקראי' קדושים אבל כל אחד לבדו הוא חלק מהקדושי' ואינו נקרא קדוש אבל לעת"ל כל אחד לבדו נקרא קדוש וכמו שאמר המפרשים אמנם על פי דברי הרב הנז' אפשר לומר דכך פירושן של דברים הקב"ה נקרא קדוש וחלק מכבודו כביכול וקראם קדושים תרי משמע כי לנו בעניותנו אצטריך לן תרי קדושות המצוות וסייגיהן כגון העריות האסורות מדינא ושניות מדברי סופרים מפני שיש בנו יצה"ר. ואף לעת"ל יעביר רוח הטומאה מן הארץ ויבוטל היצה"ר כמו שאמר לב בשר לב לעשות בשר ומאחר שכן סגי בקדושה אחת כמלאכים וז"ש ואף לעת"ל כל אחד יאמר לו קדוש קדושה אחת כמלאכים. וזהו שאמרו לרשב"י באדרא מאן קדוש ה' דא רשב"י דודאי רשב"י יותר ממלאך וקדוש יאמר לו והיינו דדייק במאמר הנז' ואף לעת"ל כל א' יאמר לו קדוש דבזמן הזה בני עליה הם מועטים שיצרם מסור בידם אינם צריכים כי אם קדושה אחת אף כי הם מחמירין על עצמם בעשר קדושות אבל לעת"ל כל א' קדוש יאמר לו ועיין בסמוך :
קדושים תהיו וכו'. פירשו כת הקודמין במשז"ל קדושים תהיו פרושים תהיו כל מקום שאתה מוצא קדושה אתה מוצא גדר ערוה. וכפ"ז א"ש דאמר רחמנא כאשר תפרשו מהעריות תקיימו איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו והענין דאם ח"ו אינם פרושי' במע' שכב אחד את אשת רעהו ונתעברה והיא תולה בבעלה והיה הבן אשר תלד ירא ומכבד לבעל אמו שסובר שהוא אביו ולאביו האמיתי אינו מכירו לאב ואינו ירא ממנו. ואם זו אשת כהן הולד סוברים שהוא כהן ועובד במקדש בשבת תמידין ומוספין והזבח פסול שהוא זר וחילל שבת וכל זה בא מחמת הזנות אך בהיותנו קדושים פרושים מעריות אז יתקיים איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו שלא יבא לביזוי אב ולא לחילול שבת עכ"ד. (אח"י כבר נכתב פי' כתנות אור בסמוך והמעתיק עוית). ואפשר לומר דסמיך מורא אב לשמירת שבת לומר דכשם שבשבת מוזהר שלא לדבר דברי חול וכיוצא כשם שהקב"ה שבת מדיבור כי בדבר ה' שמים נעשו וז"ש ואת שבתותי דייקא שאני שבתתי מדיבור תשמורו גם אתם לשבות גם מדיבור וכן הבן צריך לירא מאב ואם אפי' בדיבור שלא ידבר דיבור שאינו לפי כבודם וכ"כ הרמב"ם דארור המקל בכבוד אב ואם אפי' ברמיזה ע"ש: