אפשר לפרש במ"ש פ' רבי עקיבא מכאן מודעא רבא לאוריתא והדור קבלוה בימי אחשורוש והקשה הרשב"א דאם כן למה נענשו ותירץ דהמודע' היתה טרם שנכנסו לארץ אבל כשנכנסו לארץ פקע המודעא דארץ ישראל נתנה על כך כמש"ה ויתן להם ארצות גויים בעבור ישמרו חקיו וכשגלו חזרה המודע' (ופרעה) [והדור קבלוה] בימי אסתר עכ"ד והקשה עליו הרב מופת הדור מהרח"א זלה"ה בריש ס' מקראי קדש דא"כ איך נתחייבו מיתה בבית ראשון וכו' ע"ש ואני בעניי בקונטריס דברים אחדים דף (קי"ד) [קמ"ה ע"ג] תרצתי דכיון דקבלו התורה ועברו עליה נתחייבו מיתה ומ"ש הרשב"א וכשגלו וכו' לא הוצרך לפרש דודאי זה מרחמיו ית' לשים שארית לישראל והגלם ע"ש וז"ש ולא תקיא הארץ וכו' לא תסברו דארץ ישראל נתנה לכם בעבור שתשמרו מצותיו וכשעברתם תקיא הארץ אתכם כדס"ד של הרב מהרח"א דכיון שעברו על דת גם המתנה של ארץ ישראל בטלה ויגלו לא כי דדינא הוא כי כל אשר יעשה וכו' ונכרתו הנפשות העושות דכיון דקבלו עליהם ונתרצו לשמור חקיו במתנת הארץ ועברו נתחייבו מיתה ונכרתו הנפשות העושות. אלא דמתוקף רחמיו אלו הן הגולין ושפך חמתו על עצים ואבנים לפליטת בית ישראל:

זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.

לא תלך רכיל לא תיכול קורצין יש לפרש קורצין לשון שחיטה כמו קרץ מצפון בא וכמו קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו כי המלשין את חבירו כאלו שוחטו ואוכל בשרו:

בקורת תהיה. שמעתי כמו בנות מלכי' ביקרותך כלומר שפחה היא לפיכך אין בה מיתה. לא תעוננו. נ"ל דדוקא ע"י שדים אסור אבל על ידי כוכבים ומזלות מותר. (אח"י בזהר הקדוש מוכח דגם ע"י ככבים ומזלות אסור גמור) מות יומת הנואף והנואפת והא דאמרינן נאמנ' אשה על בעלה לומר גרשתני חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה דוקא קודם שנתבעה בב"ד אבל לאחר שנתבעה בב"ד מעיזה. דלאצולי נפשה מכוונה:

ולא תקיא הארץ אתכם פירוש לא די בהקאה כאשר קאה את הגוי אלא בכרת. ע"כ מנימוקי רבינו ישעיה הראשון מטראני ז"ל: