Penei David, Leviticus, Shmini
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קחו את המנחה הנותרת מאשי ה' וכו' ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה וכו'. כה הראני הרב ח"ר הלל המחבר פי' נו"ך הנק' מצודת דוד מצודת ציון. חזות קשה בשו"ת יכין ובועז הנדפס מחדש לנכדי הרשב"ץ שכתוב ח"א סי' פ"ט וז"ל אמרת על שעיר ר"ח אחר שהיה שעיר איך קראו חטאת שנאמר קחו את המנחה וכו'. זה אינו כי אינו קורא לחטאת מנחה אלא שכל שעיר יש לו מנחתו הראוי' לו ומרע"ה אמר מאחר שהשעיר נשרף קחו את המנחה הקריבה עמו כי קדש קדשים היא הואיל וכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים עכ"ל ומ"ש בשאלה איך קראו חטאת נראה דצ"ל איך קראו מנחה. אבל קושיא ופירוקא ליתא דמאי מקשה מאי קאמר קחו את המנחה וקורא לשעיר מנחה. הא בורכא היא דקחו המנחה כבר פירש"י זו מנחת שמיני ומנחת נחשון ועמ"ש בתורת כהנים וברא"ם ומי ימלל דקאי לשעיר הנשרף. ומ"ש על שעיר ר"ח דיש לו מנחה הראויה לו הא נמי ליתא דבחטאת לא היה נסכים וזה מבואר בכתוב ואין להאריך:
זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.
מנימוקי רי"ד ז"ל: ויקרב את העולה ויעשה כמשפט. אמרו במנחות ופ"ב דביצה בהלכה בית שמאי ויעשה כמשפט עולת נדבה לימד על עול' חובה שטעונה סמיכה ותימה דהתנן כל קרבנות צבור אין טעונים סמיכה חוץ מפר יה"כ ופר הבא על כל המצות ובעולת שמיני אמאי סמכו וי"ל אע"ג דישראל הביאוה לא הביאו אלא בשביל אהרן והויא כקרבן יחיד דנזיר וכיוצא בו שהוא טעון סמיכה:
ויבא משה ואהרן למה נכנסו ללמדו על מעש' הקטרת כן פירש המורה. ותימה דכל ז' ימי המילואים למה לא למדה עם שאר עבודות ועוד קטורת היתה קריבה בין זריקת דמים להקטרת אברים ועוד כל ז' ימים אי אפשר שלא הקטיר קטרת וי"ל כל ז' ימי המלואים לא הקריבו אלא קרבנות יחיד ולא עולת תמיד וגם לא קטורת כי דוקא בעול' הצבור היה נקטר הקטרת והיו עושין אותה במזבח הפנימי ונוטלין האש ממזבח החיצון וכאן לא היה אש במזבח החיצון כי היו ממתינים לאש של מקום וסידרו העצים והבשר לראות הנס ומפני זה לא היה נקטר הקטרת בעתו:
ואת שעיר החטאת דרש דרש שני דרישות למה מפני מה נאכלו אלו וזה למה נשרף כך כתוב בכל הפי'. ואין הגרסא כך בספרא אלא ה"ג מפני מה לא נאכלו אלו וכך פירושו שכעס ואמר למה אחרתם אף שזמנה ליום ולילה היה לכם לאכלה מקודם ואי כגירסת הפירוש אדרבא לא הי"ל לתמוה שהרי הוא ציום בפירוש שיאכלו' אלא ודאי ה"ג למה לא נאכלו אלו וזה למה נשרף (אח"י ק"ק על הרב אמאי לא הקשה על רש"י דידיה אדידיה ממ"ש פ' טבול יום. וכבר הרא"ם כתב דט"ס הוא בדברי רש"י בחומש) החמט והעכבר והצב פירש המורה צב זה לימצא ובחולין פרק העור והרוטב אמר ביצת שרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהיא טמאה במגע ופירש המורה שיש שרץ שמטיל ביצים צב ולטאה וחמט ולימצא אינם מטילים ביצים. ע"כ מנימוקי רי"ד זלה"ה: