פי' רבינו אפרים ז"ל בפירושו (כתב יד) רמז נאה שתי צפרים רמז ליצה"ט וליצר הרע ומראה לך הכתוב היאך יעשה וימשול בשני יצריו ושחט את הצפור האחת ימית יצה"ר. על כלי חרס כלומר יחשוב האדם בלבו היאך דומה האדם לכלי חרס כיון שנשבר אין לו תקנה ובזה ימית יצרו וישפילהו. ועוד תקנה אחרת שישחט אותו על מים חיים היא התורה שנקראת מים שנאמר מעיין גנים באר מים חיים גן ים ג"ן פרשיות שנמשלו לים שנאמר ורחבה מני ים וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם פגע בך מנוול (אח"י מנוול גי' ס"מ) זה משכהו לבית המדרש. ולקח את עץ הארז זה לבו גבוה ומתגאה כארז ואת שני התולעת היא העבירה שבידו שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים ואת האזוב זה יצה"ט ששפל כאזוב הזה וטבל אותם בדם הצפור השחוטה כלומר הכל יתכפר לו בשכר שהמי' יצה"ר והזה על המטהר ז' פעמי' שיעסוק בז' ספרים שנאמר חצבה עמודיה ז' ושלח את הצפור החיה שהוא צד על פני השדה כלומר על פני התורה שהיא הפקר כשדה. וכן ב' כבשים וכבשה ג'. ג' עשרונים ולוג שמן הרי ז' כנגד ז' ספרים. תנו"ך. תורה נביאים וכתובים:

זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.

מנימוקי רי"ד ז"ל. ועמוק אין מראהו מן העור. פירש המורה לא ידעתי מהו פירושו דקשי' ליה כיון דלבנה היא כל לבן נראה עמוק כמראה חמה עמוקה מן הצל וי"ל מפני שאין כח הלבון בא מלמטה שהרי לא הפך שער ללבן לכן אמר ועמוק אין מראהו. והנה כהה הנגע פי' המורה הא אם עמד בעינו טמא ולא היא דבספרא אמרינן דנגע העומד בעינו טהור וה"נ תנן בנגעים ומפני שלא הפך שער ללבן קורא אותו כהה שאינו ליבון חזק:

בקרחתו או בגבחתו פי' בגדים ישנים נקראים קרחת מפני שהוא קרח מהשער והחדש נקרא גבחת מפני ששערו גבוה וח' עם ה' מתחלפים. עד כאן מנימוקי רי"ד ז"ל: