Penei David, Leviticus, Behar Bechukotai
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
י"ל הכפל ורבותינו זכרונם לברכה דרשו. ואפשר במ"ש מהר"ש אלקאביץ הלוי זלה"ה בס' שרש ישי בפ' וילך איש מבית לחם יאודה שהוכיח שם מרבותינו זכרונם לברכה בפרשת וילך איש מבית לוי שהלך בעצת בתו שהדברים הנעשים במתון ועצה יקראו בשם הליכה ע"ש באורך. ואפשר כי צריך עצה ומיתון להרגיש במרמות היצה"ר ולינצל ואז תכון עבודת ה' וז"ש אם בחוקותי תלכו במתון ועצה אז את מצותי תשמרו ועשיתם אותם כי פרי המהירות חרטה:
ולדעת רבותינו זכרונם לברכה שדרשו בת"כ שתהיו עמלים בתורה א"ש לפי הקדמה זו דמפיק עסק התורה בלשון הליכה דדברי תורה צריכים מיתון ועצה מהגדולים לכוין את ההלכה ואחר שתהיה הלכה ברורה ומסקנה דשמעתא אליבא דהלכתא אז ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם:
אם בחוקותי תלכו וכו'. מה כתיב למעלה לא תעשו לכם אלילים וכו' את שבתתי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה' אם בחוקותי וכו' ונקדים לפרש פסוק וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על ה' וכו' והוא במשז"ל לא נתתי שבתות לישראל אלא לעסוק בתורה וכתב מור"ם א"ח סימן ר"ץ דפועלים ובעלי בתים שכל השבוע עוסקים בסחורה ומלאכה יקראו יותר בשבת וז"ש וקראת לשבת כלומר וקראת שתקרא בתורה בשבת זהו עונג של שבת והנשמה יתירה תתענג בדשן אך אין זה כי אם להמון ישראל אשר בימי המעשה דעתייהו אפרוטה לאסו"ר איס"ר ולכלכל שיבתם שבתם וקימתם כי טוב סחרם. אבל לקדוש ה' הוא החכם בחכמתו וכמו שאמר ברעיא מהימנא דת"ח קדש איקרי אז בשבת יהיה מכובד במאכל ובמשתה. אבל לכללות ישראל הטרודים בששת ימים במשאם ומתנם הכבוד שלכם באופן אחר וכבדתו מעשות דרכיך שאתה נוהג בחול ממצוא חפצך למונעם בשבת ודבר דבר בדברי תורה דברים העומדים ברומו לילו כיומו וזהו העונג אז תתענג על ה':
או יראה במ"ש מור"ם סימן ש"ז דבני אדם שהסיפורים ושיחת חולין עונג להם שרי והגהה זו עיילוה למערתא דחסידי ולא קבלוה כי הרב של"ה והרב כבוד חכמים דחאוה להגהה זו ונדחה קראו לה והרב כבוד חכמים פ"י כתב משם מהר"ם אלשיך דדקדקו רבותינו זכרונם לברכה לומר כל המענג את השבת לא אמרו כל המענג עצמו בשבת דצריך לענג השבת לא שהוא יתענג רק עונג שבת ונשמה יתירה בתורה לשמה וכו' ע"ש ולמדנו דלא אזלינן בתריה אשר יאמר כי הוא זה ענג לו יקים לקול הספי"ר וישח"ו כל בנות השיר יצחק לשו"ח כאשר יפרש השוח"ה לשחו"ת כאחד הרקים הלכות מלכים בדין ערובא כהתל אנוש לרבות את השחקי"ם דכגון זו יבטל הוא ועונג שלו רק צריך שיהא עונג לשבת וז"ש וקרא' לשבת ענג שיהיה עונג לשבת לא שאתה תתענג והשבת יצטער כי העיקר שהשבת יהיה לו ענג ומאחר שכן וכבדתו לשבת שתמנע מעשות דרכיך דאף שהם ענג לך אסור כיון שאינו ענג לשבת וכן ודבר דבר כלומר לדבר דבר שהיה כבר שהם ספורים שהיו לימים שעברו ראה הפקדתיך למנוע ולפי שאז"ל דבור אסור הרהור מותר וה"ד בהרהור שאינו מצערו אבל אם הרהור זה עצ"ב מזריע יתאונן אדם חי אסור כמו שאמר רבינו יונה ז"ל ובספר החסידים לז"א ודבר דבר והרהור מותר ובתנאי שלא תצטער מההרהור וז"ש אז תתענג על ה' וכו'. וזה רמז עירוב פרשיות דידן את שבתותי תשמרו והשמירה היא אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה כמו שאמר בת"כ כי לא נתנו שבתות אלא לעסוק בתורה. וכי תימא והרי צריך לענג ביום השבת ויש לך אדם שתענוגו ביטול תורה ויהיה שעשועים בשיחה בטלה ועוזו בשחקי"ם לז"א ואת מצותי תשמרו דליכא ס"ד כי העונג של יצרך יהא מותר רק ענג של תורה ומצות:
או ירמוז למשז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלים ואז"ל שבזכות תלמוד תורה יגאלו כמו שאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וז"ש את שבתותי תשמורו שבתותי תרתי משמע תשמורו כלומר אם אפי' שתי שבתות תשמרו עי"ז ומקדשי תיראו שתגאלו ויבנה בית המקדש ותקיימו את מקדשי תיראו ועוד סגולה לסמוך גאולה אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלין בתורה ועי"ז תפרה ישע ישועת ישראל:
או יאמר במאי דשאל ההוא מינא אם הקב"ה אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה והנה שמענוה מפי סופרים וספרים כי א"ה סוברים מעשה שמים עדיף ואנן סברינן מעשה אדם עדיף ומשמירת שבת נפקא דמעשה אדם עדיף דהאיכא אותות בשמים ובארץ להבדיל בין החול ושבת בדברים מופלאים ועכ"ז נצטוינו לשמור השבת דמעשה אדם עדיף. וז"ש לא תעשו לכם אלילים וכו' וכ"ת אם אינו חפץ בע"ז למה אינו מבטלה. הא בורכא דמעשה אדם עדיף והראיה את שבתותי תשמרו ומזה תשכילו דמעשה אדם עדיף ודל מהכא טענת אם אינו חפץ בע"ז וכו'. ועוד אם בחוקותי תלכו ואת מצותי ר"ת אבות"ם שם רמז מ"ש בילקוט ואתחנן דאמר יעקב אבינו עליו השלום לבניו שמא תעבדו אלוהות הרבה כשם שיש לכם אמהות הרבה והשיבו הכתיב למשפחותם לבית אבותם כשם שאין לנו אלא אב אחד כך אין אנו עובדין אלא לאלוה אחד הה"ד אב אחד לכלנו אל אחד בראנו וזה רמז ר"ת אבותם דאזלינן אחר אב אחד ואין לנו אלא אלוה אחד:
ובאופן אחר אפשר ונקדים משז"ל בילקוט ישעיה סי' מ' אמרו ישראל הואיל ואנו בגלות בדין הוא שלא נשמור השבת. וצריך להבין איך מהגלות נמשך ביטול שבת. ואפשר במשז"ל דבגלות בבל היו איזה מישראל שאומרים עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה יש להם כלום זה על זה. ושבת שרביטו של מלך דכביכול הוא נח בשבת והעבד אינו יכול להשתמש בשרביטו של מלך ולזה גוי ששבת חייב מיתה. והשתא שישראל בגלות עלה על דעת שאנו עבדים ומכרנו וז"ש לפי דעתם הואיל ואנו בגלות ועבדים אנו וכ"ש דעבדי נבוכדנצר אנן בדין הוא שלא נשמור השבת כי אסור להשתמש בשרביטו של ממ"ה הקב"ה. וזה אפשר כונת הפ' ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם ברית עולם כלומר כל ימי עולם אף שהם בגלות. ועי"ז ביני ובין ישראל אות היא לעולם שהם בני ואני גואלם והראיה כי ששת וכו' וביום הז' שבת וינפש וא"כ שרביטו ש"מ הוא ואיך אנו שומרי שבת אלא ודאי שאנו בנים ויגאלנו וא"כ ביני ובין ב"י אות היא לעולם. וזה אפשר שז"ש את שבתותי שאני שובת תשמורו ומוכח בנים דאי לא"ה אסור להשתמש וכו' וא"כ אני גואל אתכם ויבנה בה"מ ומקדשי תיראו. ועוד ראיה שאתם בנים אם בחוקותי וכו' שתהיו עמלים בתורה וזה אות שאתם בנים שהעבד אסור לקרות בתורה. ואמרו בזהר דמאן דעסיק באורית' איקרי בן להקב"ה וכיון שאתם בנים גאולה קרובה כאב את בן ירצה: