הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי וכו'. הרב כלי יקר זלה"ה פירש היוצא דעדין לא יצא לגמרי שתדיר אומר נתנה ראש ונשובה מצרימה עכ"ד ז"ל. ואפשר להרחיב הדברים במשז"ל דהיו רשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים ומתו בחשך. וזה רצה הרשע ברשעתו בלעם לומר הנה העם שאינם מהוגנים היוצא ממצרים שעדין הן ברשען אף כי לשעבר ויכס את עין הארץ שהם היו גרמא להביא החשך במצרים כדי שימותו הרשעים. והניחו יתרם כיוצא בהם שכל שעה אומרים הדרן עלן לארעא דמצרי' לעם סרבן כזה עתה לכה קבה לי. ואומרו בלק מלך מואב שלח אלי הנה העם וכו' יש בו קצת הרגש דה' אמר מי האנשים האלה עמך והו"ל להשיב שלוחי בלק לאמר הנה העם וכו' ואפשר דאותו רשע נסתפק אם הדברים כפשטן או רצונו דאין אלה כדאי שישבו עמו וק"ו ללכת עמהם כי הוא היה בעיניו גדול יתר מאד. ועל זה השיב תשובה שתועיל לשני הצדדים שאם כונתו לומר שאין כבודו לילך עמהם ע"ז השיב מלך מואב שלח אלי כלומר הוא מלך גדול והוא המשלח ומה איכפת לי בהם וזה כבודי לילך אצל המלך. ואם הדברים כפשטן גם תשובתו תשובה מובנת. וז"ש בלק אל נא תמנע מהלוך אלי כלומר אין לך להשגיח בשלוחים רק עיניך לנכח יביטו שאני המשלח וז"ש מהלוך אלי. והשלוחים אמרו מאן בלעם הלוך עמנו. אף שהוא אמר מאן ה'. דהכירו בו דשקר ענה שאם היתה הסיבה מאת ה' בעבור שהם אינם ראוים היה לו לומר לבלעם בעוד זקני מדין שם שילך כי הם היו גדולים. ולכן הסכימו שאין הדבר מאת ה' רק מאן בלעם הלוך עמנו הוא מצד גאותו וזדונו: