מאז"ל בתנחומא בסדר היום. אמר הקב"ה חביבה עלי ארץ ישראל יותר מן הכל למה שאני הוא שהתרתי אותה וכן הוא אומר ביום ההוא נשאתי את ידי עכ"ל וצריך ביאור אומרו שאני הוא שהתרתי אותה ואפשר שיובן במ"ש הרב ווי העמודים לביטול טענת א"ה שאומרים לסטים אתם שכבשתם ארץ ז' עממין במאי דקי"ל כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו וכתיב שדותכם יקח ונתן לעבדיו ולזה לקח ארץ ישראל ונתנה לנו עבדיו זהו תורף דבריו וז"ש חביבה עלי ארץ ישראל למה שאני מדין מלך התרתי אותה שנטלתיה מז' עממין ונתתיה לכם שאתם עבדי ואם לאו היתה אסורה משום גזל שאברהם אבינו עליו השלום לא קנה אותה וכמשז"ל בילקוט שלח ר' אחא הגדול פתח יבש חציר וכו' למלך שהי"ל אוהב וכו' ע"ש ומייתי ראיה מדכתיב ביחזקאל סי' ך' ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות ואז"ל אלמלא שנשבע הקב"ה לא היתה מדה"ד נותנת שיגאלו ישראל וכו' ופירשנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' וארא עפ"י דברי מהריב"ל והרב מש"ל פ"א דמכירה עיין שם באורך ודקדקנו לשון רבותינו זכרונם לברכה אלמלא שאסר הקב"ה עצמו בשבועה ע"ש וז"ש ביום ההוא נשאתי ידי להם לאפוקי כל הנז' דהשבועה היתה בימי אברהם אבינו עליו השלום וכפ"ז אמר אלמלא אסר הקב"ה את עצמו בשבועה וכו' לכן אמר ביום ההוא דייק' נשאתי נשבעתי להם כדעת ר' ברכיה גאלת בזרוע עמך בטרוניא כמו שאמר בעניותנו בס' הקטן שם דף מ"ו ע"ד. ואפשר שז"ש במאמר תנחומא הנז' שאני התרתי אותה כלומר שלפי הדין לא היתה שלהם שאינם צדיקים אלא שאני התרתי אותה ממדת טובי עד"ש גאלת בזרוע עמך בטרוניא ודוק היטב: