Penei David, Numbers, Sh'lach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם בספרי. לכפר עליו להוציא את הספק. עמ"ש הרב הגדול מהר"י אלפאנדרי במוצל מאש ח"ב סימן מ"ב ועיין בשו"ת הרשב"א סי' תקנ"ג ע"ש:
זֶה מנימוקי רַבֵּינוּ יְשַׁעְיָה הָרִאשׁוֹן זלה"ה.
וישאוהו במוט בשנים. מוט משמע שני בדים דכתיב ונתנו על המוט ואי אפשר בפחות משני בדים השתא דכתיב במוט בשנים משמע שתי מוטות ד' בדים אלו על גבי אלו שתי וערב והיינו דאמרינן טורטני וטורטני דטורטני שני בדים מחוברים יחד ועוד משימין חבור על חבור באלכסון:
הנפילים פירש המורה מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים ותימה והרי נימוחו בדור המבול וי"ל מבני עוג יצאו שנא' והוא נשאר מיתר הרפאים:
ארך אפים ורב חסד ותימא למה לא אמר ואמת כמו שאמר בפ' כי תשא וי"ל לפי שאמר הקב"ה אכנו בדבר ואורישנו אמר משה אם אומר ואמת א"כ יאמת דבריו ויוריש' אבל בכי תשא אמר ועתה הניחה לי כלומר הדבר תלוי ברצונך ואם תרצה אכלם (הגהה) הרב ר' אביגדור כ"ץ פירש ה' ארך אפים ורב חסד נושא עון ופשע ונקה לא ינקה פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רביעים סלח נא לעון העם הזה ופ' תשא בי"ג מדות שלמד הקב"ה למשה כתיב ה' ה' וכו' למה לא נאמר באלו המדות אחרונות כבראשונות בראשונות אמר שני פעמים ה' ה' וכאן לא נאמר אלא פעם אחת. בראשונות נאמר אל וכאן לא אמר אל. בראשונות נאמר חנון ורחום ובאלו לא נאמר הנון ורחום. בראשונות נאמר ואמת וכאן לא אמר ואמת. בראשונות נאמר נוצר חסד ובאחרונות לא נאמר נוצר חסד. בראשונות נאמר נושא עון ופשע וחטאה וכאן לא נאמר וחטאה. יש לומר באחרונות לא נאמר כי אם ה' פעם אחת עבור שבראשונות דרשו רבותינו זכרונם לברכה ה' קודם שיחטא ה' לאחר שיחטא וכאן לא שייך לומר קודם שיחטא שהרי כבר חטאו ישראל. ואל לא נזכר כאן דאל משמע לשון חוזק כמו שאמר ואת אילי הארץ ואלו כביכול התישו כח והחזיקו להקב"ה כתש כח שנאמר כי חזק הוא ממנו (כתב יד) אין בעל הבית יכול להוציא כליו משם. רחום וחנון נמי דכתיב מוציא דיבה הוא כסיל וכתיב כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו ויוצרו לא יחוננו והם לא היה להם דעת להבין. ואמת לא נאמר באחרונות שהמרגלים לא אמרו אמת. וחסד לא נאמר בהם שגם אברהם אבינו עליו השלום חטא בירושת הארץ שאמר במה אדע ונוצר חסד משמע זכירת חסדי אבות. וחטאה לא נאמר באחרונות דחטאת שגגה והמרגלים היו מזידין. (אח"י עיין בספר אמרי נועם. ועל דרך האמת מפורש באר היטב):
כי לא פורש וכו' והא אמרינן כל מיתה האמורה סתם אינה אלא חנק וגבי שבת כתיב כל העושה בו מלאכה יומת וכן מחלליה מות יומת י"ל דמספקא להו דילמא דרשינן חילול חילול מבת בהן דכתיב בה את אביה היא מחללת מה להלן שריפה אף כאן שריפה:
את ה' הוא מגדף מחרף כמו והיתה חרפה וגדופה ודרשו רבותינו זכרונם לברכה מכאן כרת למברך ה' וא"ת הכתיב באמור רגום ירגמו בו התם בעדים והתראה והכא בלא עדים והתראה (ע"כ מנמוקי רי"ד זלה"ה):