יש לדקדק ולהבין מה טעם הס' דויהס גדולה, ותו כפל הענין עלה נעלה יכול נוכל. ואפשר לרמוז דידוע דארץ ישראל היא בחינת מלכות ונמצא שפגמו בשכינה גם אמרו כי חזק הוא ממנו ופגמו בתפאר"ת ישראל כמשז"ל פ"ג דערכין אפי' בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם דממנו לשון זכר וז"ש אפילו בע"ל הבי"ת כלומר ז"א ולא מיבעיא השכינה כביכול. והגם שעדין לא אמרו זה מ"מ כלב היה בעצתם וידע נגעי לבבם וז"ש ויהס קרי ביה וי לשון הוי. ה"ס גי' אדני. בלומר וי לכון אשר פגמתם בכבוד אדני השכינה וזהו וי ה"ס. ולא עוד שפגמתם גם בו"ק וז"ס סמך גדולה לרמוז לו"ק כל א' כלולה מעשר:

ועוד אפשר לרמוז שהכתוב רמז דמאין זכה כלב למעלה זו להשתיק כל העם בעידן רתחא לזה רמז סמ"ך גדו"ל לומר שיש לו על מה לסמוך סמיכה גדולה על אבות העולם שהתפלל שם כמו שאמר ז"ל וזהו סמך כמשמעו גדול. ולהבין כפל הדברים אפשר דכונת כלב דאם יאמתו בדעתם שיעלו ויוכלו בודאי כי גדול ה' והכל בידו יתברך אז ודאי יעלו ויוכלו כי אם ח"ו יסתפקו אף שהוא לבד בלב ובמחשבה הוי מחשבת ע"ז ונחשבת כמעשה וז"ש ויאמר עלה אם ודאי לנו העליה אז נעלה כי יכול בדעת ובלב שלם אז נוכל לה. אי נמי אפשר דיען כלב ידע מה בחשוכא אשר הלכו חשכים תרתי לרעותא אחת שלא יוכלו לעלות מצד תוקף אנשיה וחוזק מבצריה ואת"ל שיעלו ארץ אוכלת יושביה היא לז"א כי עלה נעלה כלפי תוקף וחוזק הערים ואנשיהם כי יכול נוכל לה לארץ ולא תהיה משכלה ונוכל לכבוש הארץ ממחתה כי לא תקרב ודוק: