בגמרא מכאן לשומע כעונה כו' ודרשיא אמרו שמע ולא ענה יצא. ולכאורה קשיין דיוקי אהדדי דמעיקרא משמע דשומע כעונה לגמרי אפילו לכתחילה ובתר הכי קאמר שמע ולא ענה יצא משמע דוקא דיעבד אלא שכבר הארכתי בזה בתכלית אריכות בסוף פרק כיצד מברכין בסוגיא דהסבו א' מברך לכולן ובר"פ דג' שאכלו ובס"פ ראוהו ב"ד בל' הברייתא דכל הברכות אע"פ שיצא מוציא ובסוגיא דפרק כל הבשר דאמרי' התם מצוה לחלק ובא' סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא והמעיין שם בניקל יבין וישכיל ליישב הסוגיא דהכא לנכון: