פטורים עמ״א לשיטתיה באות ב׳ הביא רק הרר״י עט״ז א׳:

מצות עשה עמ״א הר״מ פ״א מתפלה הא״ב ולא גרס בגמרא דרחמי כו׳ ולפ״ז יצא קולא בנשים די להם בפ״א במעל״ע דהשאר הוי מ״ע שהז״ג מדרבנן ול״ג דרחמי נינהו ועמ״ש בסי׳ פ״ט ופר״ח שם. ועיין הרר״י ברי״ף תפלה מ״ע שלא הז״ג הלואי שיתפלל כל היום והר״ב בהג״ה סובר כ״פ דתפלה דרבנן עסי׳ נ״ה במ״א ז׳ ומ״ש בפריי שם בר״מ פ״ח ה״ב סידור שבח מ״ה ונשים א״א כן ועמ״ש באות ג׳:

חייבים עמ״א ברס״ט א׳ אי דמ״ע רשאין או רבותא דתינוק יע״ש ג׳ ועסי׳ ע׳ ס״ב ואע״פ דהקורא ק״ש בלא תפילין כו׳ בקטן ל״ש זה ומחנכין בק״ש ותפלה כבן שש ושבע ולתפילין עד שיהא יג״ש עסי׳ ל״ז במ״א אות ג״ר. י״א בשבתות וי״ט תפלה מ״ה ועמ״ש בפתיחה מזה:

מפסיק עמ״א הר״מ בפ״ב מק״ש ה״ה וכתי׳ השני בכ״מ בשם הר״ר מנוח יע״ש ולתפלה אין מפסיק אע״ג להר״מ והמחבר ד״ת מ״מ די בפ״א ביום. ואף למ״ד תפלה דרבנן אפ״ה יסכים לזה דמפסיק ק״ש עם ברכותיה כיון דקורא ק״ש הכי תקנו עם הברכות עסי׳ ס״ז מ״ש דאין מברכין על התפלה שאין קבע דהלואי שיתפלל כל היום:

אינו פוסק עמ״א ומ״ש יגמור אח״כ אם יהיה שעות ואם יעבור הזמן אפ״ה אינו פוסק. ומ״ש על ע״ת בא״ר אות ו׳ פירש כוונת ע״ת דקשיא ליה דלמא רבינו הקדוש תרוויהו איתנהו ביה תורתו אומנותו ולומד לאחרים קרא רק פסוק ראשון אבל לומד לאחרים לחוד פוסק לג׳ פרשיות עם הברכות יע״ש:

אינו עמ״א עב״י בשם ר״ן ובעל המאור דכל שיש שהות לכתחלה יכול ללמוד והמחבר פסק כוותיה דאין פוסק הא להתחיל משהגיע זמן אסור כבסי׳ פ״ט ס״ו:

אם לא התפלל מעל״ע ולא ק״ש כל היום ובה״ש איזה קודם לכאורה במחלוקת וי״ל יתפלל וק״ש ס״ס שמא הלכה אחר שליש עבר זמנה מ״ה ושמא לילה והבן. כבסי׳ נ״ח מ״א ז׳ ורגע קודם ביה״ש נמי והבן: