צריך עמ״א. דכתפלה אריכתא. ורש״ל בתשובה ס״ד שאין להוסיף פסוקים כ״א אדני שפתי תפתח ועב״י בשם הרר״י הפירוש (תהלים נ״א) אדני שפתי תפתח בתפלה כי לא תחפוץ זבח על המזיד וה״ה בזה״ז שאין קרבן אומרים זה תפלה במקום קרבן וע׳ רמ״א שם זב״ח ואתנ״ה וי״ו ה״פ תרתי להכניע עצמי וגם אתן קרבן רק מקרבן הכשר הכנעה וא״כ תפלתי דתפתח פי בהכנעה רבה ודי בכך (אפשר שמש״ה על המזיד אין מביאין קרבן ולהכשר הכנעה הואיל והזיד בהמה מה חטאה משא״כ שוגג התירה משום צורך האדם. ודאי מ״ע ועוד נסתר בקרבן) עא״ר ב׳ בשם הרשב״ן הפרש באדם מדבר נגד עצמו אדון שלי יע״ש. וכ״כ עט״ז ברד״א:

לענות עמ״א היינו אחר החזן לא אחר עצמו עסי׳ רט״ו וע׳ נ״ץ ועסי׳ ס״ו סז״ט אמן שייך לברכה ולא הוי הפסק משא״כ איש״ר:

בי״ט עמ״א ולבוש תי׳ בע״א במצרים עובדים בי״ט ולא בשבת ישמח משה כו׳. ובאר הגולה תי׳ הובא בדפוס אמשטרדם בש״ע ואינו דברי הר״ב בהג״ה:

חוזר עמ״א תיקן מלת אפילו שנתקשיתי בט״ז ב׳. ורשאי לפסוק באיש״ר וכדומה אבל ברשות נראה דלא: