ואין עמ״א השמיט ברכת אירוסין ונקיט הבדלה עמ״ש בט״ז א׳ והבדלה יותר מקידוש דאין מבדילין על הפת ומקדשין על הפת עיין ב״ח ודרישה:

מניחו עמ״א לא הבינותי זה דלכאורה הקשה על הר״ב למה שתיק כאן מאחר שסובר דשבעת זו שתיה ובאמת דבקצ״ז לא כתב וטוב ליזהר כו׳ אבל ודאי דהלכה דשבעת כדי שביעה וכזית מדרבנן וכבסימן קס״ו יע״ש ומ״מ ראיתי שהקשה שפיר דגם בהמ״ז אין טעון כוס כ״א לזהירות בעלמא כבסי׳ קפ״ב ומ״מ בג׳ שיש זימון נוהגין בכוס יש לומר דיברך על הכוס אע״פ שצמא ואי״ה בקפ״ב יבואר עוד:

אם עמ״א תיקן בזה דקשה למה השמיט המחבר דין המשנה ברכות מ״ב א׳ ופלוגתא דאמוראים שם ב׳ דיין לפני המזון פוטר לאחר המזון בשבת וי״ט דוקא ובמצוי אפילו בחול ויין שבתוך המזון אין פוטר לאחר המזון והטור הביאו והמחבר השמיטם ומביא רק דברי התוס׳ ורא״ש ותי׳ דלאחר המזון אין מצוי בינינו כמו שכתבו התוס׳ שם מ״א ב׳ ד״ה הלכתא ובקע״ז ס״ב דאין מושכין ידיו הוי הכל תוך הסעודה מש״ה השמיטם המחבר. והב לן ונבריך כבסי׳ קע״ט אפי׳ בירך על לפני המזון צריך לברך שנית דנמלך הוי:

יין של קידוש עמ״א דל״ד תוך המזון ה״ה לאחר המזון פוטר וכן כתב הט״ז אות ה׳ וחה״ר כ״כ ברכות מ״ב ב׳ והב״ח נסתפק והניח בצ״ע דמשמע מטור דקידוש דוקא תוך הסעודה פוטר לא לאחר המזון ולפ״ז בהבדיל קודם נט״י יש לומר הוי ס״ס לאחר המזון ונ״מ בסעודות גדולות (עסי׳ קע״ז במ״א אות ז׳ אבל דעת הראב״ד גם כן ברשב״א שם מדדחיק בחול במצוי יין יע״ש):

יין הבדלה עמ״א המחבר לא ביאר כ״א דקידוש אף קודם שנטל ידיו פוטר תוך המזון דשייך לסעודה דאין קידוש אלא במקום סעודה ולזה מודים התוס׳ ברכות מ״ב ב׳ ד״ה ורב ששת מהראיה ע״פ ק״א ר״י אמר ידי יין יצאו בקידוש בבה״כ יע״ש אבל ביין לפני המזון משמע דסוברים דקודם נט״י אין פוטר תוך המזון כמו הבדלה אבל המחבר משמע דיין לפני המזון קודם נט״י פוטר תוך המזון (מ״ש שכ״מ מתוס׳ שם היינו בקידוש) ומה שכתב כ״מ בסעיף ז׳ אות ט״ו וצ״ע דשם מכוין ע״כ אבל בסתם אימא לא וסי׳ תע״ד עב״ח כאן ותע״ד מדאין מברכין על כוס שני ברכה אחרונה ופוטר יין שבתוך המזון אפי׳ קודם נט״י יע״ש ומיהו כוס קידוש לא פטר תוך הסעודה דהא מברך על כוס שני ברכה ראשונה דאין מתכוין בקידוש כ״א על הקידוש לבד ה״ה דאין פוטר תוך המזון רק כוס שני פוטר תוך המזון ואי״ה בתע״ד יבואר עוד מזה ועמ״ש באות שאח״ז אי״ה:

נטל ידיו עמ״א עי׳ תוס׳ ברכות מ״ב ב׳ ד״ה ורב ששת והמתבאר שם מדבריהם דקידוש אף קודם נט״י פוטר תוך המזון והבדלה ויין שלפני המזון דוקא אחר נט״י ומ״ש שאין לחלק בין קידוש אע״ג שיש חילוק בין קודם נט״י דהוי הפסק משא״כ לאחר נט״י אין לחלק) וי״א הבדלה אף אחר נט״י אין פוטר דמצוה הוא לא לשתות וקידושים הוי צורך סעודה ע״כ כתבו דיבדיל קודם נט״י (ומ״ש דאז מברך ברכה אחרונה כתבנו בחידושינו דמשמע טעמא יהבו למלתייהו וז״א יע״ש) ומ״ש דבהכי מיירי כו׳ והכי משמע מברייתא כיצד סדר היסיבה מ״ג א׳ דיין שלפני נט״י אין פוטר יין שלאחר נט״י ולפ״ז מ״ש התוס׳ מ״ג א׳ ד״ה בא דהוי שינוי מקום חולקין עמ״ש ד״ה ורב ששת אבל ממ״א משמע דלא פליגי והא דהוצרכו לשינוי מקום דקבע לסעודה כ״ע מודים דהבדיל קודם נט״י פוטר תוך המזון (וברצ״ט בט״ז ה׳ המבדיל על שלחנו ל״ד עט״ז שם) ומ״ש התוס׳ והכי משמע בברייתא היינו דדרכם היו לפני המזון אחר נט״י לשתות יין ומתני׳ בא יין לפני המזון נמי בהכי מיידי וממ״ש התוס׳ ד״ה בא דכ״ש יין שלפניו ומאי כ״ש דשאני קודם נט״י ש״מ דקבע מהני ועא״ר ו׳ ולמ״ש א״ש. והמחבר חשש לדעת התוס׳ ולא לי״א:

ומושיטין עמ״א דל״ד בב״א דא״כ דעתו על כלן אלא כל כוס אחר שבירך על הא׳:

דב״ח פוטרתו עמ״א העתיק דברי הרא״ש בפסחים ק״ג דהוי כבאי׳ תוך הסעודה מחמת הסעודה משמע לאחר המזון אף חשיב כבא מחמת הסעודה צריך ברכה לפניהם ולאחריהם כבסי׳ קע״ז ס״ב יע״ש וכ״מ בטור וכמו שכתב הב״ח וכן כתב הלבוש ס״ו בהדיא ועא״ר י״ב ועמ״ש אי״ה באות ט׳ מזה:

שלפני עמ״א הרא״ש פסחים ק׳ וק״ו יע״ש ולמ״ש באות ח׳ צ״ל דלפני המזון עדיף מלאחר המזון דלאחר המזון לרא״ש מברך ברכה אחרונה ולפני המזון בהמ״ז פוטרתו. ומ״ש וא״ת הא מסעד סעיד ט״ס וצ״ל א״נ והוא עוד תי׳ וכן כתב בס׳ תוספת שבת בהגהותיו והוא תירוץ הרשב״א ותר״י ברכות מ״א ב׳ גבי דברים הבאים לאחר הסעודה דחמרא סעיד ואף על דטובא גריר כבסי׳ תע״א ל״פ ובהמ״ז פוטרתו. ועסי׳ קע״ז במ״א ו׳ תמרי נמי בהמ״ז פוטרתו ובר״ח סי״ז ומ״א אות כ״ה ולפ״ז מה שכתב המחבר יין שבסעודה ה״ה לאחר המזון ול״ד יין ה״ה תמרי ומה שכתב משקין מברך ב״א וה״ה ראשונה לאחר המזון וכבס״ז די״א בתוך הסעודה לברך ברכה א׳ וב׳ ואף דלא קי״ל כן אבל לאחר הסעודה בשאר משקין מברכין ברכה א׳ וב׳:

ולי העני יש בכאן הרהורי דברים אמרתי להעתיקם פה הנה כפי הנראה הדין הוא כך דיין ותמרים אפי׳ לאחר הסעודה מברך לפניו ולא לאחריו כבסי׳ קע״ז במ״א ז׳ ולדידן באמר הב ונבריך הוי כמו לדידהו לאחר הסעודה ע׳ סי׳ ר״ח במ״א כ״ר אפ״ה יין ותמרי אין מברך ברכה אחרונה ושאר משקין באמר הב ונבריך צריך ברכה א׳ וב׳ ויראה אף קבע על היין ושתה גם שאר משקין דמברך ברכת בנ״ר אשאר משקין אע״ג דברכה אחרונה של יין פוטר שאר משקין מחמת חשיבות אבל כאן בהמ״ז לא נתקן על יין אלא דפוטר דחמרא סעיד כמ״ש ברכות ל״ה ב׳ משא״כ שאר משקין והנה הא דאמרו ברכות מ״א ב׳ יין קובע ברכה לעצמו יש הרבה פירושים ואעתיק שלשה מהם א׳ פירש״י קידוש כו׳ ב׳ פי׳ התוספות שם בשם רשב״א דנשתנה לעלויא בברכה וי״א הואיל ומזכירים גפ״ן בפ״ע וכל הפירות שם העץ (עט״ז א׳ מדייסא נשתנה מ״מ לא פורטין כמו שם הגפן עיין פרישה) והנה תוך הסעודה יין ברכה אחרונה פוטר בהמ״ז דקידוש אין קובע ברכה לעצמו ואף אירוסין יש לומר דישתה רוב הכוס פחות מרביעית. אבל לטעם הרשב״א דנשתנה לעלויא או מזכירין שם הגפן קשה ברכה אחרונה נמי ומש״ה הריטב״א בחידושיו לשיטתיה ברכות מ״א ב׳ דחמרא סעיד אבל הלבוש בס״א כאן נראה ממרוצת דבריו כפי׳ י״א דמזכירים גפן ובס״ו כתב דוקא תוך הסעודה כרא״ש (עיין אות ח׳) אם כן קשה בהמ״ז אמאי פוטר הא ברכת יין חשוב וקובע ברכה לעצמו על הגפן לכן פירש דבהמ״ז חשובה שהוא ד״ת יע״ש ראוי לפטור מעין שלש דרבנן (לדעתו ז״ל בר״ח סי״ז. משא״כ הטור בר״ט סובר כפי׳ רש״י) ולפ״ז י״ל באכל שיעורא דרבנן ומברך בהמ״ז י״ל דאין פוטר של יין ומיהו י״ל הואיל ובהמ״ז ברכת התורה ניתקנה חשובה יותר מעין שלש ועמ״א קע״ז א׳ דבאין קובע סעודה על הפת יברך עליהם משא״כ ביין ותמרי אם אכל כזית פת בהמ״ז פוטרן מברכה אחרונה:

ומ״ש המ״א מתוס׳ פסחים ק״נ ב׳ ד״ה אלא (ס״ס קי״ג) ופירש בכוונתם כמ״ש בחה״ר ברכות מ״א ב׳:

עסי׳ רצ״ט עמ״א ברצ״ט ס״ח יע״ש במ״א י״א וט״ז זיין וכמו שי״א בס״ז שם דאין הבדלה פוטר יין תוך המזון וכאן ולאו בס״ד ומיהו אין תלוי זה בזה ואי״ה שם יבואר עוד:

לפי עמ״א לבוש קע״ז ס״ב. ויש מטבילין פת ביי״ש ופת עיקר ואין מברכין על היי״ש ברכה א׳ ועט״ז אות י׳ כאן ובקע״ז אות ד׳ דברכה אחרונה על יי״ש אין מברך אם שותה קודם אכילה (ה״ה תוך אכילה) משמע לאחר אכילה לעכל מברך ב״ר אף לדידן דיי״ש אין משתיית המשקין ומ״מ בשתה פחות מרביעית מיי״ש יש לצדד ולומר שמא א״צ ברכה אחרונה על יי״ש פחות מרביעית ואף לט״ז בסימן ר״י א׳ מ״מ לדידן חשוב הכל תוך הסעודה ואף דל״ש הטעם ואי״ה בר״י יבואר עוד. ועסי׳ רי״ב במ״א אות ג׳ דשורה פת ביי״ש קודם אכילה פוטר המוציא ליי״ש ולאחר האכילה מברך על יי״ש וה״ה אם לא בירך על הפת כ״א אוכל שאר דברים הדין כך ע״ש בזה:

בסבת הפת עמ״א ועסי׳ קע״ז במ״א אות א׳ ואי״ה שם יבואר:

בכל פעם עמ״א לאפוקי מלבוש ואפשר להעמיד בלבוש כמ״א ומ״מ אנן קי״ל כדיעה א׳ כמ״ש רמ״א ומי שיש לו יין תוך הסעודה יברך על היין ופוטר כל משקין א״ר י״ד:

קודם נטילה עמ״א האדון ז״ל הוקשה לו לכאורה המחבר אחז החבל בתרין ראשין דבקס״ו ס״א רק טוב ליזהר ולמה זה כתב כאן קודם נטילה דרא״ש לטעמיה בקס״ו וכמ״ש ב״י כאן אבל המחבר היה לו לפסיק קודם המוציא לצאת ידי התוס׳ ברכות מ״ב ב׳ ד״ה ורב ששת דקודם נטילה לא פטר תוך המזון לזה כתב דהמחבר לא חש כלל לתוס׳ שם וכמ״ש באות ה׳. וכתב המ״א אם שתה רביעית קודם המזון צ״ע בברכה אחרונה דלמ״ד שאר משקין תוך הסעודה א״צ ברכה א׳ וב׳ י״ל לפני הסעודה צריך ברכה אחרונה דל״ד לסעיף וי״ו אות ט׳ יע״ש ומ״ש ברצ״ט ס״ז לכאורה ס״ח צ״ל וע״ש אות י״א ומיהו ברכה אחרונה א״צ מיד כ״א קודם בהמ״ז נמי שפיר דמי (מ״ש למ״ד כו׳ דלמ״ד צריך ברכה א׳ וב׳ א״כ יברך בנ״ר קודם בהמ״ז על הכל) ומ״ש יי״ש פחות מרביעית כמ״ש באות י״א דיי״ש ל״ש לסעודה כלל א״כ ברכה אחרונה צריכה ואף יש לו משקין תוך הסעודה וי״א דיי״ש הוי כבא מחמת הסעודה ע״כ ישתה פחות מרביעית (וחולק עט״ז ר״י א׳ דסובר יי״ש פחות מרביעית בעי ברכה אחרונה יע״ש) ועמ״ש הט״ז אי״ה באות ט׳:

ויברך עמ״א וע״ד לשתות אפשר בסתמא נמי כבס״ד ועט״ז ומ״א ג״ד:

אחד עמ״א בסימן קס״ז אות י״ט יע״ש:

כל עמ״א היינו בתוך הסעודה סברי במקום רשות משא״כ בחופה ועא״ר י״ז דכבר עומדים ומכוונים ומ״מ קידוש והבדלה ג״כ עומדים ומכוונים. בברכת פה״ג לאחר המזון דעת הלבוש יאמרו סברי תנו דעתיכם להפסיקם מפסוק יראו כו׳ ועא״ר דלא ראה שנוהנין כן יע״ש: