שירי עמ״א קנחו במפה שפיר דמי עיין בטור ובב״י יע״ש:

מוזגו עמ״א ועא״ר בשם הגאון מהר״ר ליווא מפראג בספר נתיבות עולם דף מ׳ יין יליל לעולם וכשמחבר עם מים מעט אין בו יללה לכן אף במדינתינו יש ליתן מים לתוכו:

לשם ברכה עמ״א ובא״ר ג׳ וטירחא הוא ומ״מ מהקנקן יוציאו סמוך לברכה:

מלא עמ״א וא״ר ד׳ יש שאין ממלאין כ״כ שלא יהא נשפך. בגמרא ברכות כ״א א׳ כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר ומלא ברכת ה׳ ים ודרום ירשה (דברים לג) ובא״ר בל״ח ים מערב דרום יום הולך אל דרום עוה״ז נמשל ללילה ועוה״ב ליום וע״ש בשם כל בו עוה״ב א״צ קרא יע״ש בזה:

כוס שלם עמ״א אפי׳ יכול לעמוד כך א״ר ובכיסוי הכלים אם אין אחר אין להקפיד כ״כ יע״ש אות ה׳ מזה:

תחת הימין עמ״א הב״ח כתב דאם תופס הכוס באמצע בימין ותחת שוליו בשמאל שרי והמ״א כתב דזה אסור:

וע״כ עמ״א ועט״ז ד׳ כ״ב יע״ש:

לאשתו אפי׳ לא אכלה עמהם כ״מ בגמרא ברכות כ״א ב׳ נישדר מר כסא דברכתא יע״ש מ״א:

אטר יד עמ״א ועיין לבוש בתרנ״א ס״ג ושולט בשתי ידיו נוטל הכוס בימין כמו לולב יע״ש בלבוש ויראה דאפ״ה אין להחזיקו בשתי ידיו דטעמא הוי שלא יהא נראה כמשא עליו עט״ז אות ב׳ מזה:

לא עמ״א ועב״י ועסי׳ קע״ט במ״א אות א׳ דכאן מיירי שלא נטלו ידיהם דאל״כ אסור להפסיק יע״ש:

יצאו עמ״א עמ״ש בקי״ד ואי״ה בסי׳ ריש יבואר עוד:

בלחש עמ״א קצ״ג אות ד׳ ט״ס קנ״ג ועמ״ש בט״ז ו׳:

לטוב עמ״א רש״י פרק אלו נאמרין יע״ש:

מ״ש המחבר צריך לברך מיושב אא״כ קשה עליו איחור דרכו עמ״ש בסי׳ קע״ח ובפסחים ק״א ב׳ עקרו כשהם יוצאים מברכים בהמ״ז למפרע יע״ש: