מתגר עמ״א סברתו דטלית מצוייצת דומה לתפילין בסי׳ ל״ט ס״ו דתולין במצוי אע״ג דכאן באין תגר לא מהני זה לחוד דמ״מ חיישינן דלמא טרח ועשאן בתגר בצירוף דלא מרע אומנתיה ודיבוריה מהני אבל ציצית לחוד אפילו מתגר וכ״ש מאין תגר פסולים דשמא הוא שזרן ופסקן דלא כט״ז אות א׳ ומ״ש ולהכי נקיט טלית קשה לשיטתיה באות ב׳ דאסור למכור לתגר רבותא אשמעינן אפילו טלית מצוייצת לא מרע דיבוריה ואמרינן ישראל עבר ומכרה ודע דמ״ש הר״ב ואומר שלקחן מישראל נאמן פירש א״ר אות ג׳ דוקא שאמר דמנאמן קנאה יע״ש ובלבוש לית תיבת כשר רק מישראל נאמן שיש לו נאמנות וא״צ לומר מנאמן ישראל כמו בסתם ישראל לוקחין הימנו ה״ה מתגר ומ״ש המ״א אם הם שזורין ומופסקין כשר בדרך אפשר כתב כן כי אין ראיה מעירובין צ״ו ב׳ התם במוצא בשוק עמ״ש בט״ז:

אין מוכרין עמ״א. ועיין מנחות מ״ג א׳ ברש״י ד״ה ואע״פ ואפ״ה אמרינן (גבי) תגר ישראל מכרה לו יע״ש בדפוס ברלין תיבת גב״י בשני חצאי לבנה וזה גירסת הב״ח גב״י תגר אמרינן ישראל מכרה לו דרשאי לתגר דלא חשיד אהנך ובפרישה כפי מה שנראה שם מתחלת דבריו וגם להמ״א לית תיבת גבי רק אפילו הכי תגר ישראל מכרה לו כלומר תגר ישראל עבר ומכרה לו והמ״א אמר אפילו אי גרסינן גבי תגר מוכרח דעבר דאם לא כן לא היה לרש״י להניח העיקר ולתפוס הטפל והיה לו לומר אפילו הכי גבי תגר שרי למוכרה לו ש״מ דאסור. ולפ״ז בעכו״ם שאין תגר י״ל בפשיטות דמש״ה פסולה דריעותא יש ולא מרע לא שייך ביה משא״כ בציצית לחוד י״ל דכשר מעכו״ם שאין תגר וכ״ש לב״ח ועט״ז א׳. וע׳ מ״ש באות ג׳ ליישב דברי הב״ח בזה עב״י בשם מהרי״א לכן אין חשש ולפמ״ש א״ש וא״צ לא מרע וכב״ח:

יתלווה עמ״א הביא פירוש שני של רש״י דלפי׳ הא׳ זונה ישראלית וסבורה ישראל הוא ומזנה עמו (מ״ש רש״י ועוברין לא תתחתן א״י דבזנות בצנעא ליכא איסור תורה עיין אה״ע סי׳ ט״ז ס״א ואפילו קנאין אין פוגעין בה דלא עבדה מעשה וקדשה בישראל פשיטא שייך) לא שייך דורתם כיון דנקיבות פרוצים בעריות עם הזכרים לכן נקיט פירוש שני שיחשדו לישראל בזנות והם דורתם ופי׳ ועשו להם מיותר דלדידן עכו״ם פסול וגזול נפקא מוהיו לכם כמ״ש בסימן י״ד יע״ש:

כתב הב״י מדכתב רבינו ירוחם אסור למכור לעכו״ם אא״כ התיר ציצותיה לאשמעינן דאע״ג דיש נקבי הטלית כיון שאין ציצית לא יטעו לומר יהודי הוא ותמה הדרישה וא״ר ה׳ דבגמרא נמי אמרו כן והנה בגמרא עד שיסיר ציצותיה ומלת אא״כ משמע דאשמעינן דאם התיר שרי. או דבגמרא אפשר אתגר עכו״ם וכמ״א כאן דלא כב״ח ומש״ה בנקבי הטלית שרי דלא חיישינן שיתן לזונה כותית דלא מרע אומנתיה כי ירא שזונה תעליל על ישראל ולא ימכרו לו עוד טליתות ועם ציצית אסור שמא זונה ישראלית תזנה עמו שסבורה ישראל הוא או יתלוה בדרך נמי ואפשר שייך יותר בתגר מזונה עכו״ם בעיר כי ירא לכן דייק זה מר״י שכתב סתם עכו״ם ועם זה יתיישב דברי הב״ח ומ״ש המ״א אות ב׳ היה לרש״י כו׳ י״ל ללשון א׳ זונה ישראלית פי׳ כן דאז ודאי לתגר עכו״ם נמי אסור דחשוד על זנות ומיבעלה ליה משא״כ לפירוש הב׳ זונה עכו״ם אומן לא נותן סחורתו באתנן כי ירא וכ״ש למ״ש הר״ם ז״ל רק טעם שמא יהרגנו ובתגר לא חשיד אכך ושפיר מוכרים. ואם פסל א׳ מציציותיה נמי י״ל דשרי ול״ד כולם וצ״ע ועיין אות ב׳ מזה: