וקטניות עמ״א רי״ש ח׳ ס״ד בהג״ה שעורים קלוים שהכל ה״ה זה ועט״ז אות ד׳ בסי׳ ר״ד לחלק בין קטניות גינה לשדה יע״ש:

וברוב עמ״א ועס״ה הלפת במים כבוש אפשר נשתנה לגריעותא עמ״א ט׳ וכרו״ב קומפש״ט במים נמי טוב הוא וציר קומפש״ט ואונרק״ס כתב הט״ז בר״ב אות י׳ שהכל שלא נכבשו להוציא מימיהן (כי אם לתקן הכרוב) ועמ״ש אי״ה במ״א ו׳ מזה:

מבושלים עמ״א צידד די״ל דוקא כשאין דרך לאכול חיים הוא דשהכל הא כשדרך לאכול חיים אף שטובים יותר מבושלים בין חיים ומבושלים פה״א או פה״ע ועי׳ אות ט׳ לפת אע״פ שאוכלין חיין ג״כ לא נטעי כו׳ עט״ז א׳ ופיטי״ר זיי״ל ומרור דברך היין פה״א אע״ג שטובים מבושלים יותר אין ראיה דשמא ע״י בשר הם טובים הא בלא בשר כו׳:

ותומי עמ״א עט״ז ב׳ מה שחולק בין רכין לנתקשו יע״ש:

אין עמ״א דלא כט״ז ג׳ שחולק בין פה״ע לפה״א דאין חילוק. ושומים אין נותנין בתבשיל עם בשר דלשבחו השומים רק לשבח הבשר והשומין ממילא נשבחים א״כ הכלל כל שעיקר ועמו טפילה אף טפילה שאין מעורבת מברך על העיקר בשר שהכל ואוכל שומין על סמך ברכה זו. אבל ירקות אף שדרכן לאכול חיין יותר ממבושלים ונטעי אדעתא דלאכול חיין וטגנו בשומן (או בשלו עם בשר) הירקות עיקר ודמיא לאגוז אף דנשתנה לגריעותא בלא שומן וכן עם בשר מ״מ לא בטילי אגב בשר כאמור:

אם טגנו בצל שהזקין בחמאה או בשומן אגוז וכדומה צ״ע דלכאורה מברך פה״א בלא לחם אבל למ״ש הט״ז אות ב׳ בצל ושום שהזקין שורף הלב אפשר לא נטעי אינש־ אדעתא דלטגן בשומן כ״א לתבל הקדירה כמ״ש הר״מ ז״ל במסכת תרומות וכמה דוכתין שהם נקראים תבלין ולפ״ז לאו שם פירי עליהם כשחזקין אין ראוי לאכול חי ולא מבושל כ״א בשומן השומן עיקר ול״ד לאגוז דפירי הוי ולא נשתנה בבישול אם מיתקן ע״י דבש שזה העדר הזיקו ובזה צ״ע אבל מ״מ ירקות אף עם בש״ר (ול״ד בשומן) אין בטלים לבשר כ״א הירקות לשביעה מבשלין ובחידושינו ל״ה ב׳ הארכנו בזה:

על המים עמ״א בר״מ פ״ח מה״ב ה״ד והוא ששלקן לשתות מימיהן יע״ש ועט״ז ר״ב י׳ במי אוגרקו״ס כו׳ למד מדברי הר״מ ז״ל ומל׳ הש״ע שלא חילק משמע כל שדרכן בכך מימיהן כמותן וכ״ש למ״ש המרדכי לטבל כו׳ ומי אונרקו״ס מטבלין בהן וצ״ע. כששותין לבדן מיהא יברך. ושכר שעורים ותאינים עסי׳ ר״ד אות ט׳ ור״ח אות ז׳:

עם בשר עמ״א עט״ז ה׳ ועמ״ש במ״א ה׳ דזה המים עם בשר הא ירקות גופייהו עם בשר אין בטילין הירקות לגבי בשר דעיקרן לשביעה ולמזון יע״ש:

סחטן דאשתני לגריעותא מ״א והוא ל׳ הטור. ובלבוש מסיים דהוי זיעה כמו מי פירות עמ״ש בט״ז אות ו׳ מזה יע״ש:

הלפת עמ״א ועמ״ש בט״ז א׳. ומ״ש שומשמין אין צורתן כל״ל כו׳ עסי׳ ר״ב במ״א אות י״ח ור״ח י״ג ור״ד כ״ב. פלומי״ן שסננו במסננת נמי אפשר דין זה להם ומברך שהכל: