מקדים עמ״א למד מקס״ח ס״א בהמוציא לכאן ושלם וחתיכה נקיה שלם עדיף אלמא עדיף מחביב יע״ש. ובחידושינו הארכנו ועמ״ש אי״ה באות ד׳ מזה:

ואפילו עמ״א ועט״ז אות ג׳ מזה ועסי׳ ג׳ יע״ש. ומ״ש המ״א מרא״ש ברכות מ״א א׳ דכתב רש״י ורי״ף סוברים דפ״א חשיב מבורר כמו פה״ע. ואין להביא ראיה מכל המוקדם בפסוק מוקדם אלמא חטה ושעורה קודמים לגפן די״ל דבדייסא מיירי והא רש״י סובר דאין שוות אין שום קדימה ולא תליא בחביב כלל כמ״א בס״א כאן דלא כסמ״ק וכן יראה ל׳ רש״י ושוב אין כאן מחלוקת משמע דלא שייכים להדדי כלל ולא יחיד מודה לרבים ולא רבים ליחיד ואיך הונח לרש״י כל המוקדם בפסוק באין שוין ש״מ דמה דמוקדם אף באין שוות שייך קדימה ומיהו למש״כ הרא״ש בשם הר״ר שמעיה דהאי דמוקדם לברכה כר׳ יהודה ולא כרבנן דמוקדם בפסוק שאני אלמא כ״ש הוא כמ״ש הרא״ש שם ובחידושינו הארכנו :

ומ״ש הרא״ש בדייסא א״כ במ״מ בלא״ה חשיב טפי י״ל דאה״נ ומשום שאר מוקדמין כ״כ ומיהו דייסא דשעורים נגד זית יבואר אי״ה באות י״ג וברי״ו סי״א אות י״ט. ועמ״ש באות ה׳ אי״ה מזה:

פה״ע קודמת עמ״א אפי׳ חביב ומין שבעה דובשא דתמרי שהכל אפ״ה פה״א קודם עמ״ש בט״ז מזה. וכ״ש פה״ע כה״ג דקודם :

וי״א עמ״א והיה לכתוב בס״א דעת בה״ג די״א פה״ע קודם אלא דמש״ה לא הביא שם דכה״ג הוי בה״ג יחיד לגבייהו וכאן בשניהם אינם מין ז׳ ואין חביבים אז י״ל לנהוג כבה״ג דפה״ע קודם ועט״ז אות ב׳, בחידושינו כתבנו קושיא אמ״ש המחבר בקס״ח ס״א בהמוציא דפרוסה חטים ושלם שעורים מדינא חטים דוחה לשלם רק לצאת ידי שניהם יע״ש ובגמרא ל״ט ב׳ ונקיה פרוסה שלם קיבר עדיף ולהרמב״ם דפסיק חביב עדיף ממין ז׳ א״כ חטים דוחה שלם דשעורים הואיל ומוקדם בקרא ומשמע אף ששעורים נקי כמו חטים או יותר וכ״ש דתדחה פת נקי פרוסה לשלם קיבר ולמה סתם שם בקס״ח וגם על הר״י פ״ז מה״ב והג״מ קשה יע״ש ועמ״א כאן א׳. ולהר״מ חביב עדיף :

כל עמ״א ולמ״ש באות ב׳ א״צ לזה דמודה הר״מ דכל המוקדם אף אנו נקדמנו ואף כשהשני חביב לו הואיל ומצינו דאקדמה קרא אף בחביב מקדימין המוקדם כמש״ל יע״ש :

תמרים עמ״א דכוסס לא איירי קרא דלא הוי משבח א״י כמ״ש באות ח׳ ודייסא במ״מ חשיב מפה״ע כמ״ש ס״ו במ״מ דכוסמין כו׳. ומ״ש המחבר תמרים הא דובשא דתמרי שהכל אין קודמין אף לפה״א משאר מינין כמש״ל ועמ״ש באות ח׳ אי״ה מזה :

היא חשובה עמ״א ולפ״ז במ״מ דכוסמין ושבולת שועל ושיפון אין חשובין מפרי הגפן דיין ובס״ו לגפן ענבים קודמין במ״מ דכוסמין לחם הא לא ליין דל״ש אקדמינהו קרא שאין מפורשין עמ״א אות י״ב ואי״ה באות י״ג בסדר המעלות יבואר זה וגם במ״מ דאורז המבואר בסי׳ ר״ח ס״ו יש לו מעלה דמבוררת יותר אבל אין עושין ממנו פת המוציא ולכן בס״ו במ״מ דכוסמין קודם לענבים הא במ״מ דאורז לא ואע״ג דברכה מבוררת כמו פה״ע דתפוחים עדיפי מפה״א דמין ז׳ וכדומה מ״מ במ״מ לא מבוררת כ״כ ותהא לו עדיפות זה והא דבמ״מ קודם ליין דקודם בפסוק וגם קצת מבוררת והבן ואי״ה בט״ז אות ד״ה ומ״א י״ג אבאר עוד. אבל מ״ש הרב ה׳ מיני דגן משמע אף כוסמין קודמין ליין עמ״ש אי״ה באות ח׳ :

כל עמ״א הקשה דהמחבר בס״ח פסק כוסס (אף מבושלים כבסי׳ ר״ח ס״ד) אין קודם והוא דעת בה״ג בטור דפה״ע קודם לפה״א והמחבר בס״ג פסק כדיעה א׳ בסתם ע״כ הטעם כמ״ש בב״י דהרא״ש יודה לבה״ג בזה דקרא לא איירי בכוסס (ולטור בר״ט מעין ג׳ ד״ת ע״כ הכין הוא עיין בב״י בשם חה״ר) דאין זה שבח א״י ומש״ה פסק כוסס אין קודם א״כ הר״ב מדשתיק שם בס״ה הודה ליה דדין זה אף להרא״ש ולכאורה זיכה שטרא לבי תרי בכאן דבכאן הגיה ארץ קמא חשוב מארץ בתרא והיינו חטה מזית ושעורה מתמרים ממ״נ אי דייסא שעורה חשוב מזית כבס״ו אי כוסס זית קודם מחטה ואף רמון קודם לחטה דהוי שבח א״י וכוסס לאו שבח א״י הוי דלאו בהכי איירי קרא והראה לס״א ב׳ וס״ג דבאין ברכותיהן שוות איזה שירצה יקדים ממין אחר הא במין ז׳ מה דאקדים קרא אנן נמי נקדמיה זה להטור לא להמחבר בס״ה. ואף א״ת דהר״ב בחטה כוסס קודם לזית וקודם שיגדל הנ״ץ דתרווייהו פה״א הא קרא לא איירי בכוסס כלל כדמוכח מס״ה. ועוד דאין זה שבח א״י בלא נגמר הפרי וכ״מ מרא״ש ברכות מ״ה א׳ כתב ואין להביא ראיה לדבריהם כל המוקדם אלמא מברך חטה ושעורה קודם גפן ומאי קושיא לבה״ג דלמא בוסר מיירי דתרווייהו פה״א ש״מ בוסר אין זה שבח א״י (בא״ר אות י׳ כתב דהקושיא חטה קודם לתמרים ושם ליכא פה״א אבל הרא״ש כתב רק חטה קודם לגפן יע״ש):

הנה האדון ז״ל. תי׳ דברי הר׳ב הג״ה בשני אופנים. אופן הא׳ דסובר בדעת השואל בהגהות לבוש דפרי הגפן חשוב מכל הברכות דפה״א ופה״ע ושהכל ואף שמוקדם בפסוק משא״כ ומ״מ יש לו קצת חשיבות נגד פה״ע ופה״א היכא דשוין בפסוק הא קודם בפסוק חשוב טפי מבמ״מ וא״כ א״ש דחטה דייסא עדיף מזית שעורה לא חשוב כדת וז״ש הר״ב כל מה שנאמר כו׳ לדיוקא אתא הא זית קודם לשעורה וכ״כ באות י״ג בסדר המעלות דזית קודם למ״מ דשעורים וכ״כ בט״ז אות ד׳ ואי״ה שם יבואר ולפ״ז משמע דכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אין במ״מ שלהם קודמים ליין ובטור כתב במ״מ דחטין ושעורים קודמים ליין אבל הר״ב כתב ה׳ מיני דגן ואי״ה באות י״ג יבואר זה, עוד כתב אופן שני ליישב דברי הר״ב בהג״ה והוא דודאי כוסס דחטה הוי בכלל חטה דקרא. ומ״ש המחבר בס״ה דאין קודם ה״ג קאמר דאין קודם ואיזו שירצה יקדים להרא״ש בס״א דאין ברכותיהן שוות ולסמ״ק תליא בחביב כה״ג ושניהם חביבים תו אזלינן בתר מוקדם בפסוק לסמ״ק והר״ב פוסק כסמ״ק וכמ״ש באות ד׳ וא״ש דכתב הר״ב חטה פה״א קודם לזית היינו בשניהם חביבים אזלינן בתר המוקדם לסמ״ק. ומ״ש באות ב׳ דבחד קרא מה דאקדים אנן נמי נקדמינהו זהו לרא״ש וטור אבל לסמ״ק והר״ב א״צ לזה אלא באין שוות חביב עדיף ושניהם חביבים אזלינן בתר המוקדם וכ״ש במין אחר דמין זיין עדיף והבן זה. ואף על גב לכאורה משמע באין שוות אין מעלה למין א׳ כלל עי׳ פרישה מדברי המ״א מבואר דלסמ״ק חביב עדיף ושניהם חביבים עכ״פ מין ז׳ עדיף ואי״ה בי״ג יבואר עוד :

ברכת המוציא עמ״א דאסור לגרום ברכה שא״צ כמ״ש ס״ס רט״ו (ט״ס רס״ז) אלא מיירי בלחמניות דאין נפטרים בברכת המוציא אי אכיל שלא מחמת הסעודה עסי׳ קס״ח ס״ח יע״ש :

אם ל״ד ה״ה שלא הביאו לפניו א״צ להמתין מ״א ב״י :

ובלבד עמ״א דבירך על שאין חביב או אין מין זיין וכדומה צריך כוונה על האחר הא בסתם לא כמו פה״א עם פה״ע בסי׳ ר״ו ס״ב. וגם מחשוב על שאין חשוב אין מעלה כל שלא היה לפניו בשעת ברכה עסי׳ ר״ו במ״א אות ז׳ באורך מזה :

ואיהו לא ממין זיין עמ״א ועט״ז כאן ו׳ ובסי׳ קס״א אות ו׳ ד׳ יע״ש :

כיון דחשיבי עמ״א מ״ש ל״ל קרא לאו להכי אתיא דברכות דרבנן לפניהם וגם לאחריהם י״א דרבנן ופה״א התוס׳ מסתפקין כבסימן ר״ח ס״ד אלא כאלו אמר למה לן ללמוד מקרא דחטה קודם לברכה הא במ״מ חשוב ש״מ דקדימת הפסוק חשוב מבמ״מ כמ״ש באות ח׳. ומ״ש ומ״מ שיבולת שועל ושיפון זית קודם פי׳ במ״מ שלהם זית קודם דאפי׳ במ״מ דשעורה זית קודם לו כמ״ש באות ח׳ ומשמע דמ״מ דכוסמין מין חטים קודם לזית אע״פ שזה מפורש וזה בכלל. גם במ״מ דאורז אין לו קדימה לא מיבעיא על זיין מינים דכוסמין אי לאו דבכלל הוא הוי מוקדם לברכה וכמ״ש באות א׳ אלא אפילו לפה״ע אפשר דאין חשוב דע״כ אמרו דבמ״מ דהני חשיבי כיון דעבדי מינייהו פת המוציא משא״כ באורז. ומיהו י״ל דנתן פעם שתקדים כוסמין לגפן תאנה ורמון שהם מפורשים אבל במ״מ דאורז לפה״ע י״ל דמבוררת טפי ואי״ה בסדר המעלות יבואר זה :

כללי סדר המעלות

א. המוציא (אף דשיבולת שועל קודם למעשה קדירה דחטים בפלס פה״א ושהכל.

ב. במ״מ על חטים (קודם ליין דמוקדם בפסוק ויש לו חשיבות ג״כ קצת הא חשיבות דידיה בלא הקדמה לא וז״ש באות ז׳ חשובה וגם קודמת דתרתי בעינן דלפיכך זית קודם לבמ״מ דשעורים וכמ״ש הט״ז אות ד׳ דתרתי בעינן וכמ״ש באות ח׳ בשם השואל בלבוש דזית קודם לבמ״מ דשעורים וכ״כ ברמזים והגהות סמ״ק אבל פה״א דחטים פשיטא דענבים קודמים להם ופה״א דחטים ושעורים למ״א אות ה׳ דכוסס לא איירי קרא אין קדימה ולבוש שם י״ל דמקדים חטה וכן בוסר כה״ג עם זית קודם שגדל הנץ ללבוש מקדים זית לבוסר ואף לשעורה. ובמ״מ דג׳ מינים כוסמין וש״ש ושיפון נמי קודם ליין הרי הר״ב אומר כן בס״ד בהג״ה מה׳ מינים ובטור מ״ק דחטים ושעורים קודמין ליין כל ה׳ מינים בכלל דמ״מ בכלל חטה ושעורה הוי ובמ״מ עם קדימת הפסיק חשוב מיין. אבל במ״מ דכוסמין נגד זית או ש״ש ושיפון נגד תמרים משמע בש״ע ס״ו ובא״ר אות ט״ז דזית ותמרים קודמין ויש טעם לחלק ביניהם. ובמ״מ דאורז לכאורה במחלוקת שנויה להשואל בלבוש ז׳ מינים קודמין וללבוש במ״מ חשוב מעצמו בלא הקדמת קרא אבל ממ״ש המחבר בס״ו דבמ״מ חשוב דעבדין פת הא לא״ה במ״מ לחוד לא חשוב וז״ש הלבוש עירב קמח אורז עם ה׳ מינים קודמין לגפן תאנה ורמון נ״ל ובא״ר ט״ז בשם מי״ט למה תלה ביראה לו הא נזכר בש״ע ולמ״ש א״ש דאורז לחוד לא דפת דיליה לאו המוציא במ״מ דיליה לא חשובה אף לשיטתיה) :

ג. פה״ג (קודם לזית אף דמוקדם דפה״ג חשוב כמו פה״א ושהכל כו׳ אבל במ״מ דשעורים קודם לפה״ג כמ״ש הר״ב בס״ד והמ״א מיד בצ״ע דשעורים קודמים ליין ולא נקיט סדר המעלות ממש רק לומר במ״מ דחטים קודם אף לזית משא״כ במ״מ דשעורים זית קודם כמ״ש באות ח׳):

ד. זית (קודם לבמ״מ דשעורים דמוקדם בארץ ב׳ כמ״ש באות ה׳ דלא כלבוש. ומלבוש סעיף ה׳ למדתי דג׳ חילוקים יש ענבים כל שבחן לאחר שנעשה יין ודבש כל שבחן בעודם תמרים וזית שוה הפרי לשמן יעיין שם ולפ״ז בענבים יין פה״ג חשיב הוא וענבים עצמן אין כ״כ חשיבות ותמרים קודמים לו. ושמן ע״י אניגרון פה״ע כבסימן ר״ב ס״ד שוה עם פריו אבל דבש תמרים לאו משבח ז׳ מינים הוי ואף שכר שעורים וכדומה עם דבש תמרים איזה שירצה יקדים דבש דכתיב בקרא הוא תמרים הנוטפין דבש כמו זית עושה שמן ובהכרח הוא לדידן דמברכין עליו שהכל ולא מעין שלש לאחריו בכוסס חטה מסתפקין התוספות ולא בדבש תמרים כמבואר להמעיין בברכות (דף ל״ח א׳ יע״ש) :

ה. במ״מ על שעורים (קודמים לאחר חטה על הכל לבד זית קודם לו דקדימת הפסוק עדיף מבמ״מ כמ״ש באות ח׳ וכן ש״ש ושיפון קודמים לכל לבד מזית וכוסמין):

ו. גפן (קשה לי אמאי לא חשיב תמרים קודמים לגפן שזה שני לארץ ב׳ וזה שלישי לארץ ראשון. ומ״ש פה״א ופה״ע עט״ז ב׳ ומ״א אות ד׳ ומ״ש צ״ע תבשיל שעורים וזית ויין לשיטתיה באות ח׳. ועא״ר אות י״ב הביא צ״ע זה בשם אגודה יע״ש ועמ״ש אי״ה בט״ז אות ד״ה מזה :