נאמן עמ״א עט״ז א׳ מ״ש שם בזה:

ואסור עמ״א א״י למה תלה הדבר בשל״ה והוא גמרא ערוכה הביאו הב״י בפרק אין דורשין דף י״ז יע״ש:

והוא עמ״א בהג״מ פ״י מה״ב אות ע׳ הביא פי׳ ב׳ ג״י בימות הגשמים הביאו הלבוש עמ״ש בט״ז מזה:

לכ״ח שנה עמ״א גם אנו ברכנו ברבה זו וברכת הלבנה כה״ג א״י אם העולם נזהרים בה. ועמ״ש אי״ה באות ה׳ מזה:

בבוקר עמ״א עי׳ שו״ת משאת בנימין סימן ק״א בכל מחזור קטן י״ט שנים חוזרת לנקודתן ומ״מ לא יהיה בתחלת ליל ד׳ משא״כ מכ״ח שנה בתקופת ניסן חוזרת בליל ד׳ כמו שהיה בשעת הבריאה שבד׳ נתלו המאורות והאריך שם והקשה דאנן פסקינן כרב אדא בתקופות וברכה זו כשמואל יע״ש ועי׳ ברכות נ״ט ב׳ ברש״י. ומ״ש לאחר ג׳ שעות לא יברך עיין לבוש כ״כ ג׳ שעות על היום ועא״ר ב׳ בשם מי״ט עד חצות ואפשר בלא שם ומלכות. וג״ש זמניות מסתברא. ולאחר ו׳ נטתה למערב עפי׳ רש״י ז״ל פסחים מ״ש וחצי שבע ומהרש״ל שם:

מחמשה עמ״א ז׳ כוכבי לכת עם חמה ולבנה. ב״ה קדוש לבנה בי״ט עסי׳ תכ״ו וכאן י״ל ואף לא יצויר. עמ״ש בט״ז ועי׳ עטרת זקנים: