מ״ש עמ״א עתוס׳ כ״ו ב׳ ד״ה יעקב כו׳ פג״ה ודף ב׳ ד״ה מאימתי ולרש״י י״ל חילוק בין ק״ש לתפלה ובע״ת מסתמא גם הברכות יע״ש ב׳ שעו׳ קשה דלרש״י רק שעה ורביע:

קטנים עמ״א השמיט הגי׳ עמ״ש בט״ז מזה. עסי׳ תקס״ב ואי״ה שם יבואר:

וקורא עמ״א בסימן ס׳ ס״ד מצות צריכות כוונה וברס״ז אות ב׳ ובסעיף ב׳ אות ד׳ ואי״ה שם יבואר:

מקדימין עמ״א בתה״ד סי׳ מ׳ עמ״א רל״ג ג׳ וכ״ה ברס״א דסוברים כרא״ם דתחלת השקיעה הוי לילה ואלף ות״ק אמה קודם תחלת השקיעה ביה״ש ראוי לקבל שבת בעוד יום גדול ועי׳ לבוש ומ״ש לחלק בין ק״ש דלא מיחזי כיוהרא ובין תפלה בלבוש נתן טעם אחר להוסיף בתפלה צריך זהירות כבסי׳ ק״ז משא״כ בק״ש כקורא בתורה. ומ״ש יגמור הברכות ואפשר אף הק״ש ויכוין כקורא בתורה:

להתחיל לאכול עמ״א ותרצ״ב לענין מגילה במ״א ז׳ ובתה״ד סובר דמגילה דברי קבלה כד״ת דמי וגם כל המצות נדחין מפניה (ביש שהות) ושם היקל המ״א בטעימה:

מ״ש בש״ע אם התחיל אחר שהגיע זמן ק״ש מפסיק חצי שעה קודם הגיע מקרי ומפסיק מיד אע״ג דלא הגיע עדיין ממש רק חצי שעה קודם מפסיק באותו חצי שעה ואי״ה בט״ז יבואר עוד. וז״ש קודם י״ל חלק מכ״ד לא זמניות ול״ד לחמץ ושאר דברים וצ״ע קצת בזה:

מפסיק עמ״א דכל ד״ת מפסיק ובמגילה נמי פוסק דהוי ד״ק ועדיף מכל המצות הא התחיל בהיתר אין פוסק:

צריך עמ״א בסי׳ קס״ו אות ב׳ במ״א יע״ש מש״ה כאן הוי בדיעבד ומפסיק:

להפסיק עמ״א דמעריב חמור ממנחה לענין נטל ידיו ברל״ב סוף סעיף ב׳ ועי׳ שבת דף ט׳ וי׳ ואי״ה בט״ז יבואר עוד:

ואם עמ״א כל שיודע שתמשך סעודתו עד הלילה אפי׳ התפלל מנחה והתחיל לאכול קודם חצי שעה לצה״כ דהוי התחיל בהיתר מפסיק מיד דהוי התחיל באיסור שתמשך עד תוך הלילה עסי׳ רל״ב אות י״א:

מיד עמ״א ודאי עיקר מצותה מן המובחר לקרות מיד כצ״ה אלא דלא מיקרי עבריינא אבל אותן המלאכות האסורות במנחה גם כאן אסורות ומיקרי עבריינא:

חצי עמ״א ועב״י ואי״ה בט״ז יבואר עוד בזה: