מקדימין עמ״א ברכות כ״ז א׳ ובהג״ה פירש דלא פסקיה לצלותיה דרב ירמיה בודאי ר״י מתפלל של חול ח״י ברכות ורב זיי״ן ברכות ומש״ה הקדים וסיים תפלתו כו׳ ובכ״ה פרק שלישי מה״ת הל׳ זיי״ן והמ״א הקשה דברי ב״י עם הכ״מ דבב״י כתב אף למאן דנוהג כרבנן בע״ש רשאי לעשות כרבי יהודה ובכ״מ כתב דל״ד שבת ה״ה חול ושם נאמר מ״ש וכמ״ש הר״ע בשעת הדחק וע״ש תוספת שבת רשאי א״כ שפיר אמר ל״ד ה״ה בחול כה״ג אם שעה דחוקה יכול להקדים אף למאן דעביד כרבנן ועסי׳ רל״ג ומיהת בשבת יש ליזהר להתפלל מנחה קודם פלג דלא ליהוי כתרתי דסתרי אהדדי ואנו מקבלין שבת ואומרים לכו נרננה ולכה דודי הפסק ביניהם יכול להיות כן. ועיין ח״מ ומ״ש איברים ופדרים סובר דבתר תחלת נתינה ע״ג המזבח אזלינן וכ״מ ברש״י ברכות כ״ו ב׳ ד״ה איברים וד״ה ופדרים יע״ש ומלת קרובים יע״ש ועסי׳ רל״ד בט״ז ב׳ ומ״ש שם. ועסי׳ רל״ג אות ג׳ ורס״א אות ט׳ ויו״ד ועתו״ש אות ה׳ ומ״ש לגמור הסעודה מבע״י עמ״ש בט״ז אות א׳ מזה. עט״ז רס״ח א׳ אי״ה מזה:

ולאכול עמ״א וברל״ה אות ד׳ לרש״י אם קרא ק״ש מבע״י כו׳ ומ״ש ועכ״פ היינו אם מתפללין ערבית ע״ש בע״י גדול קודם פלג המנחה (עיין תה״ד סימן א׳) לא יצאו כלל י״ח ק״ש אסורים לאכול קודם ח״ש לק״ש יע״ש:

כיון עמ״א עמ״ש בט״ז מזה אף ע״ג דלא הוי מעין החתימה מתפללין עליה כי בשבת צריך שמירה יתירה עב״ח כאן. ופרוס בכל נוסחאות בסמך ארמית לא בשין בעברי וי״ל ג״כ פרס מתנה ערך פרס יע״ש ע״ד מתן שכר לא בתורת חוב רק מתנת חנם וי״ל קושיית התוס׳ א״ת כעבדים לקבל פרס יתר על שכרו והבן וא״צ לשבש נוסחא ישנה: