אם כו׳ מפלג המנחה ואילך לא קודם לכן כבסימן רס״ז ס״ב. יש לפניו ב׳ מקומות בא׳ יהיה לו יין קידוש ובא׳ שמתפללין בעשרה צ״ע למ״ד קידוש על היין ד״ת ותפלה דרבנן כבסי׳ תקצ״ה דספק תורה עדיף מודאי דרבנן ועסי׳ רע״א בט״ז ומ״א א׳ וכאן בא״ר אות י״ב:

על עמ״א ועמ״ש בט״ז אות אב״ג מזה:

וטעמיה עמ״א בר״ד ס״ד (ט״ס ר״ו) ולא כב״ח בזה דטעמיה חלא ואין שותין מפני חמיצותו אף בלא הקרים שהכל ופשיטא שאין מקדשין עליו ובהקרים הסכים לב״ח באות ד׳ שאין מקדשין עליו יע״ש:

יין עמ״א בת״ר א׳ דיקדש על ישן ויקח החדש בשעת שהחיינו דמצוה מן המובחר על יין ישן והיינו בן מ׳ יום:

קמחין עמ״א קמחין לחוד נקודות לבינות והקרים שיש עליו קרום לבן אין מקדשין עליו ובט״ז ר״ד א׳ מכשיר קאני״ק לקידוש במסנן אותו:

לחלוחית עמ״א ועסי׳ ר״ב במ״א אות כ״ז מזה וע׳ שו״ת ח״צ ק״א ביין צימוקים לענין מי פירות בפסח כ׳ יין צימוקים כשר לנסכים היינו בדרבנן הא מי שריית צימוקין גרע ממזוג יע״ש ועיין בבכור שור ב״ב צ״ז מיין צימוקים בעינן שיהיו הצימוקים יותר מא׳ מששה במים לאחר שנפחו כו׳ ועסי׳ ר״ד משמע סתם שמברכין פה״ג על מי שריית צימוקים כל שמשך כו׳ ובסי׳ תס״ב במ״א וי״ו כתבנו מזה:

ויש לראות המחבר שפסק בס״ג מתוק מקדשין ובס״ח מזוג טוב יותר לקידוש אע״פ שלנסכים דיעבד פסול כמ״ש הר״מ ז״ל פ״ו מה׳ איסורי מזבח הלכה ט״י ובס״ח הביא דיעות במבושל ודבש די״א פסול כמו לנסכים והוא דעת הר״מ ז״ל פכ״ט מה״ש הי״ד ואפשר מבושל ודבש לאו מטעם זה אלא טעם ה״ר שמעיה והרי״ץ גיאות ע׳ בטור ומש״ה השמיט המחבר וטור ולבוש הזכירו יע״ש וצ״ע שם. ובר״מ פכ״ט משבת הט״ו מכשיר ביין מזוג אע״פ שפסול לנסכים וכ״ה ב״ב צ״ז א׳ ומ״ש שאור ודבש ומ״ש משמרי יין כה״ג וצ״ע:

שמקדשין עמ״א פסחים ק״ז א׳ אמימר לא היה לו יין להבדלה ובת טוות אלמא אע״פ שאין עכשיו כיון שמצוי כל השנה צריך להדר אחריו ועל יי״ש הראה לער״א סי״ג דבעינן רוב רביעית היינו בלא הפסק כבסי׳ תע״ב אות י״א ויי״ש א״א לשתות כך וע׳ א״ר אות י״ג וברפ״ט ס״ג ואי״ה שם יבואר:

על עמ״א בתפ״ג ועסי׳ רע״א במ״א ך׳ וט״ז י״ב:

לא עמ״א ובלבוש כתב דיין מצוה מד״ס יע״ש וע׳ תוס׳ פסחים ק״ו ב׳ בתוס׳ ד״ה מקדש דלר״ת אין מקדשין כלל על הפת לכן כשיש יין בעיר יקדש על יין:

ומי עמ״א. ועי״ד רל״ט ס״ו דאפילו למ״ד על היין ד״ת י״ל דשבועה חלה עליה כיון דאין מפורש בקרא כ״א מדרש דזכור זכרהו על היין לא הוי לא עשה כ״א מצוה בעלמא וחיילא שבועה עליה וכ״ש בכולל דפשיטא חייל. וע׳ נזיר ג׳ בתוס׳ שם. ומ״ש הב״ח דמש״ה קדשו על שכר לפטור שכר שבתוך הסעודה כבסי׳ קע״ד ס״ז ועא״ר י״ד ותו״ש דחשו לדעת רוקח דיין אין פוטר מברכה ראשונה י״ש. עט״ז בקע״ד אות ב׳ דוקא שהיה לפניו יש ליישב זה ועמ״ש: