ואין עמ״א כל דבר הצריך עיון קצת אין עושין לאור הנר שמן אף אם הוא משמנים הכשירים. ופסולים אין משתמשין כלל אף אם הוא דבר שאין צריך עיון כלל אסור:

בעששית עמ״א ואם מסר המפתח לאחר דמי לאומר לחבירו תן דעתך עלי דמותר בס״ג א״ר ב׳:

בנר עמ״א משמע אפילו מוחט בכלי ליכא איסור תורה. ומ״ש וראב״ן מיקל בחלב דמאיס לא הבינותי דהא דאין קורין לאור הנר יש ב׳ טעמים או דצריך עיון חיישינן שמא יטה אף בשמן כשר או דשמא יסתפק ממנו כיון דמקרב א״ע לשמן ביותר וא״כ בנר חלב בלא״ה בדיל דאסיר הוא משום חלב ואפשר בשומן היתר קאמר דמאיס הוא וצ״ע גם הא יש לחוש שמא יטה ולזה י״ל בקנדיל לא שייך יטה רק שמא יסתפק ממנו. ובי״ט דשרי קשה בשמן ליחוש שמא יסתפק וחייב משום מכבה אף בי״ט עט״ז ב׳ ובחידושינו כתבנו מזה:

ב׳ קורין עמ״א עמ״ש בט״ז אות ג׳ מזה:

יזכירנו חבירו עמ״א דמילי דרשות אפילו שנים אסור ואפשר אפי׳ א׳ עומד ואומר תן דעתך לא התירו אלא בלקרות ועט״ז ג׳ משמע דוקא אין פולין דכ״א מעיין בדידיה הא בשאר דבר הרשות מהני שנים:

לומר עמ״א זמירות מי שאין רגיל בהם אסיר ובאומר תן דעתך עלי שרי:

שאימת עמ״א ובלבוש דוקא בפני רבן ועא״ר אות יו״ד פסק כלבוש דדוקא בפני רבן יע״ש ועי״ד סימן רמ״ה דאסור ללמוד עם תינוק בשבת דבר חדש מפני טורח השבת:

מפני עמ״א ובחידושינו הארכנו בסוגיא בזה וכאן אין להאריך:

ויש עמ״א דמאיס ולא חיישי׳ שמא יסתפק ממנו וגם שמא יטה ליכא למיחש דאורו רב:

שא״צ עיון רב עמ״א עיין לבוש בשל נפט מותרין לשמש קבוע דמסריח ומאיס משמע שאר שמנים אף שאין שמן זית אם הוא דבר שדרכו להסתפק ממנו אסור:

שמא עמ״א ועב״י ולבוש ועמ״ש בט״ז אות ח׳ מזה יע״ש וכאן אין להאריך: