ביום השבת עיין לעיל ה״ה בחול בשחרית ומנחה בתענית אומרים בריך שמיה ועח״מ כאן:

ואם עמ״א לא הבינותי דדחה דברי הע״ש מטעם דמגילה אמרו כ״א ב׳ בזמן הגמרא התקינו שכולן מברכין מפני הנכנסין ויוצאין ואפ״ה כתבו הפוסקים שמותר להוסיף ואח״כ הוטב בעיניו דברי כ״כ בהגהות הטור סוף הסימן בהגהות הרי״ף בשם רשב״ץ דעתה אין להוסיף וכ״מ בגמרא כ״א ב׳ דציין אין פוחתין ואין מוסיפין תנא יע״ש. וברכה שא״צ לכאורה דכבר נשלם חובת הקרואים ומ״מ ברכה בס״ת בציבור משום כבוד התורה ועיין בה׳ תענית. אם אין שם יו״ר לענין ויחל ואי״ה שם יבואר:

דבי״ט עמ״א ועט״ז א׳ מ״ש בזה:

אין עמ״א דהיכא דאפשר ודאי אין עולה מן המנין אם לא היכא דלא אפשר כבסי׳ קל״ז פרי החג דקורין לרביעי ספיקא דיומא ובס״ו כאן אם סיים עם הו׳ הסדרא בהכרח קורא לשביעי מה שקרא לששי דא״א בע״א להשלים המנין ועסי׳ תרפ״ד בחנוכה:

חוץ עמ״א ומנהגינו שלא לקרוא לזה מה שקרא כבר א׳ אף בחתונה מלבד בשמחת תורה שנוהגים כסברא ראשונה כמ״ש הר״ב בהג״ה:

למנין עמ״א עב״י כאן וקל״ה ומדברי הר״ן שלא יהיו כולם קטנים משמע הא א׳ גדול סגי וי״ל כל שהרוב קטנים רובו ככולו ועב״י כאן בשם הר״ן ועיין באות וי״ו לענין כהן קטן דאע״ג דאין עולה למנין שלשה כל שיש שלשה גדולים יג״ש וב״ש אף כהן קטן יכול לעלות ואי״ה באות וי״ו יבואר עוד מזה וע׳ כה״ג כאן בהגהות הטור בשם פירוש המשניות אהא דקטן קורא בתורה יע״ש:

וקטן עמ״א בכה״ג בהגהות הטור בשם הר״מ מלמד בתשובת ב״י מ״ג ובט״ז כתבתי באות ג׳ די״ל קטן יכול להיות מקרא ובמשנה מגילה כ״ד א׳ קטן קורא בתורה ובפי׳ המשניות אחד שלשה משמע אע״פ שקורא בעצמו ולא הפי׳ שכבר קרא מדלא התנה כן אע״פ כן יוצאין בשמיעתן ממנו דהא והא דרבנן הוא אם לא שיאמר דברי קבלה ונביאים עדיפי מן דרבנן ועא״ר אות ח׳ הרגיש בזה דמשמע דקטן יכול להיות מקרא ומיהו א״צ לבדוק אם יש לו ב״ש ואם אין נמצא יודע להקרות כ״א קטן צ״ע די״ל מוטב שיקרא מלהתבטל לגמרי וצ״ע:

אמו עמ״א עסי׳ קל״ה ובה׳ קריאת ס״ת אם לקרוא לס״ת עובר עבירה וע׳ כה״ג בהגהות הטור בשם ס״ח תש״ע שלא לקרוא מי שעינו סומא או שבור יד כו׳ בפ׳ דעיורת שלא לביישו וכן החשוד על העריות כו׳ וכתב בה״ג דאם ברור הוא אדרבה יביישו משמע דמותר לקרוא לס״ת עובר עבירה וי״ל בפ״א הא מומר ורגיל לכך לא ועיין לעיל מ״ש בזה:

בראש עמ״א דגדול אסור לילך לבית הכנסת בגילוי הראש ומ״ש ביומא דנטל מצנפת של א׳ מהן ועמ״ש בסי׳ ב׳ וקנ״א:

נוהגים עמ״א ואחרון מוכרים בפ״ע דאחרון חביב שמסיים הספר:

וכן עמ״א בשבת דמותר להוסיף אין המפטיר ממנין הקרואים דבגמרא כ״ג א׳ מבעיא ליה אי מפטיר עולה או לאו בשבת ממ״נ יוצא וכן בי״ט ולדידן דאין מוסיפין בי״ט כבס״א אפ״ה אין המפטיר ממנין הקרואים בי״ט ששה בס״ת שנית ובד״מ א׳ הקשה כן ואפ״ה הואיל וי״א דמותר להוסיף ועוד י״ל הואיל ואומרים קדיש בין חמישי לששי בי״ט לא נראה כמוסיף ועיין פרישה:

המפטיר עמ״א פירוש ששי בראשונה והשביעי בשנייה. ועמ״ש אי״ה באות י״ד מזה וכאן אין להאריך:

בד׳ פרשיות עמ״א ועסי׳ תרפ״ה בט״ז ומ״א מזה:

ואומרים עמ״א היינו בט״ב בסימן תקנ״ט ס״ד בלבוש ובחה״מ אומרים קדיש אחר רביעי וכן חה״מ פסח בס״ת אומרים קדיש על השנייה לבד כבסי׳ ת״ץ ובמ״א ד׳ וע׳ לבווש שם והא דאומרים קדיש אחר קריאת ס״ת שכן אחר פסוקי תורה ראוי לומר קדיש ובשבת אומרים קודם שקורא המפטיר בתורה להודיע שכבר נשלם הטמין וא״ש דברי לבוש בכאן ובמנהגים שלי כתבנו מזה:

אם עמ״א וביום שמוציאין ב׳ ס״ת וקראו זיי״ן בראשונה ושנייה למפטיר ואין נמצא שם מי שיודע להפטיר אסור לקרוא לשביעי לס״ת שנייה משום פגמו של ראשון אבל אותם הקודמים י״ל דשרי ועסי׳ קמ״ד סעיף ד׳ יע״ש וצ״ע:

צריך עמ״א בב״י בתשובת הריב״ש קי״ב באמר קדיש וקורא השביעי מספק ובאחר שקרא מקודם ודאי צריך לחזור ולברך וי״ל כן בש״ע אם אמר קדיש יקרא אחד מהקודמים ולא השביעי דספק איך יעשה ואם לא אמר קדיש יפטיר השביעי אלא מדסתם משמע דאף השביעי רשאי ויברך ויקרא:

יפטיר עמ״א בד״מ אות ה׳ וא״י מה מלמדינו פשיטא דהכין הוא דאם יאמר קדיש אחר הקריאה בס״ת בזיי״ן יצטרך לברך ולקרא שנית ומ״ש דיאמר קדיש אחר הפטרה בנביא כי לא הוי הפסק והקדיש חוזר על קריאת התורה והראה לרצ״ב אות ב׳ דבמנחה א״א קדיש על התורה דקדיש שלפני העמוד קודם י״ח קאי על התורה ומפטיר לא הוי הפסק יע״ש ובשבת שחרית וי״ט אומרים אשרי קודם והקדיש קודם תפלת מוסף קאי אאשרי ולפ״ז ה״ה מי ששכח לומר קדיש אחר זיין ונזכר קודם שיאמר הפטרה לא יאמר אז קדיש כ״א אחר הפטורה בנביאים משום הנכנסים שיאמרו שלא קרא המפטיר בתורה ואיכא כבוד תורה כמש״ל כנ״ל. עמ״ש אי״ה באות שאח״ז:

אם טעה עמ״א פירוש אם סיים הסדרא עם הששי א״צ לקרוא לשביעי מסדר הבא אלא יקרא השביעי מה שקרא הששי ויפטיר דקיי״ל מפטיר עולה למנין שבעה ואף שקרא זה היכא דלא אפשר עולה כבסי׳ קל״ז ואין אומר קדיש פעם שני טור בשם אביו הרא״ש ז״ל וכ״כ הלבוש כאן. אבל לכתחלה ביודע שאין כאן כ״א זיי״ן שיודעים לברך יקרא זיי״ן והשביעי יפטיר ויאמר קדיש אחר ההפטורה כבאות י״ו בשיש ב׳ סדרות קורין רביעי קצת מסדר א׳ וקצת מסדר ב׳ ומ״ש המ״א באות י״ז דלא כלבוש עיין א״ר אות ט׳ יע״ש:

ודילג עמ״א ה״ה תיבה א׳ צריך לחזור ולקרות כו׳ בענין החיובים עמ״א וא״ר כאן ועיין בקריאת ס״ת: