שנים עמ״א במגילה ד׳ ע״א אעבור פרשתא דא ואתני׳ משמע ליה ז״ל לענין שמו״ת מיירי:

עטרות וריבון וה״ה ראובן ושמעון טור מ״א ובפירש״י עט״ז א׳:

בפירש״י עמ״א ומש״ה ירא שמים קורא תרגום וגם פירש״י:

כמו עמ״א א״י מה מלמדינו דודאי הכין משמע פשטיה דלישנא דהמחבר דפירש״י עולה לו רק במקום תרגום ואף ג״פ תרגום א״י כ״א ב״פ מקרא וא׳ תרגום או פירש״י ומ״ש כשאין לו תרגום כו׳ ואם מסופק או יודע שלא יהיה לו תרגום כל ימי היותו בדרך יראה דקורא שלש פעמים מקרא כמו ראובן ושמעון. ופירש״י יותר טוב משיקרא ג״פ מקרא אא״כ אין לו כי אם מקרא לחוד:

מיום עמ״א ואם קרא לאחר מנחה בשבת פ׳ של שבוע הבאה עב״י ובד״מ א׳ בשם המרדכי דיצא ובכל בו משמע דלא יצא ובשכ״ג בהגהות הטור אות ה׳ בשם הר״מ מרקנט״י סימן ל״ד משבת מנחה עד שבת הבאה וצ״ע:

קודם עמ״א ועתו״ש אות ה׳ אבל שמותר לחזור הפרשה אף אם ישלמו ז׳ ימי אבילות קודם ג׳ בשבת דלכתחלה צריך להשלים בשבת וכ״מ בתקנ״ד עכ״ל יע״ש ועי״ד סי׳ תנ״ו ס״א בט״ז א׳ וש״ך ד׳ ואפשר אם חל ז׳ שלו בשבת דמקצת היום ככולו ימתין אחר יציאת מבית הכנסת וישלים קורם אכילה מאחר דהטעם דמחויב להשלים פרשיתיו וכל שיש לתקן כו׳ וצ״ע:

שמיני עצרת עמ״א היינו אם לא השלים עם ג׳ דיעבד יש להשלימה כל השנה עד שמיני עצרת בא״י ולדידן בשמחת תורה מיקרי שפיר משלים עם הציבור ומכאן ואילך עבר זמנו ובד״מ אות ג׳ באבודרהם טוב להשלימה בעשי״ת ועיין ברכות ח׳ ב׳ רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו במעלי יומא דכפורי כל האוכל כו׳ כבר להקדימו ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר אמאי לא אמר כן תחלה וא״ל דהודיע לו דין דצריך לאכול בעי״כ וי״ל יותר דב׳ מעשים הוו או שכח סבור בעי״כ מצוה א׳ דמצוה לאכול ותו היה סבור לשנה אחרת כו׳ א״כ ש״מ דיעבד משלים אף אחר שבוע א׳ ב׳ עד ש״ת לדידן ולא יותר אבל מקודם שבת וכ״ש בעשי״ת שפיר דמי וע׳ הגמ״י פי״ג מה״ת אות ש׳ דראייתו מרב ביבי ומ״ש ובלבד שלא יאחר ולא יקדי״ם מן הציבור יום אחד אפשר לא יקדים הוא ענין בפ״ע לכל השנה והב״י השמיט הנך תיבות כאמור ובתו״ש אות ז׳ כתב לא קודם לכן לענ״ד כמ״ש. וזאת הברכה קורין שמו״ת בליל הו״ר וכאמור:

יכול עמ״א לכתחלה צריך לשמוע מש״ץ בציבור בעשרה כתיקון משה רבינו עה״ש ולקרות שמו״ת בפ״ע ועסי׳ תר״ץ במ״א:

מלמדי תינוקות עמ״א לא הבינותי דאם קורין עם התינוקות ב״פ המקרא די בתרגום לחוד. ונראה מזה דא״צ דוקא ניגון הטעמים:

א״צ עמ״א וכמדומה שעולם נוהגין בליל ה״ר קורין וזאת הברכה שמו״ת ע׳ אות ז׳ מ״ש בזה מ״מ נראה טוב יותר ערב ש״ת:

ההפטורה עמ״א תרגום של נביאים לידע הפירוש ופ״א מקרא די כי בתורה נגד ג״פ בסיני ואהל מועד ומשנה תורה:

ולא עמ״א עב״י בזה דלפר״ח הקשה דהר״ב לכאורה זיכה שטרא לבי תרי דבפסחים ק״א כתב דא״א שוש אשיש כו׳ וזה לטעם רבינו חננאל בתה״ד כ״ג (וכתביו ק״ע) שמו״ת שידע מה שהציבור קורין אבל לרבינו שמחה להשלים עם הציבור ה״ה שוש אשיש כמה חתונות צריך להשלים עם הציבור והר״ב מדשתיק אודי להמחבר די״ט א״צ וכרבינו שמחה ואיך הביא הא דשוש אשיש ותי׳ דתה״ד גופא פסק כרבינו שמחה לכאורה ואפ״ה הפטורה עיקר הטעם לא להשלים עם הציבור כ״א שידע מה מפטירין דשמא יקראו לו למחר משא״כ שמו״ת י״ט א״צ דש״ץ קורא. ומשמע ד׳ פרשיות יאמר הפטורת ד׳ פרשיות דבכתביו ק״א כתב שוש אשיש ביום ששי ע״ש אם יאמר הפטורת שבוע או שוש אשיש כתב דא״כ כשחל הרבה חתונות טורח זה למה משא״כ ד׳ פרשיות יאמר בע״ש הפטורה של ד׳ פרשיות ובכה״ג בד׳ פרשיות בע״ש הפטורת השבוע כי אין שייך לסדרא ד״פ ובשבת ד״פ ולמ״א לא הונח לו זה כנראה מכתבי מהרא״י ק״א וע״ש בשכ״ג האריך לתרץ זה: