קידושא עמ״א רמב״ם פכ״ט מה״ש הלכה ד׳ עיקר הקידוש בלילה ואם לא קידש בלילה מקדש כל היום כולו ואז הוי ד״ת ומיהו בהתפלל דעת מ״א רע״א דהוי דרבנן יע״ש. קידושא רבה י״מ שאומר פה״ג בכל הקידושין וי״א ע״ד סגי נהור שאין אלא פה״ג לבד ע׳ פסחים ק״ו א׳ ובחה״ר:

הוי עמ״א דבשחרית אין ניכר הקידוש כ״א על המשקה. ואף שנוהגין לומר ע״כ ברך ושמרו כו׳ אין זה מעיקר הקידוש ונהגו כך ובא״ר אות ג׳ בשם הכל בו יש נוהגין לומר ברוך מקדש השבת בלא שם ומלכות ואנו אין נוהגין כן:

חמר עמ״א ועל יי״ש ע׳ לעיל ופרישה כאן דיי״ש אין השינוי ניכר כי כן נוהגין לשתות יי״ש קודם אכילה ונ״מ שאסור לאכול לעקי״ך וכדומה כ״א אחר המוציא דהוי קידוש עמ״א אות ד׳ צריך לברך על מרקחת ולעקיך אחר המוציא כבסי׳ קע״ז ס״ח וקס״ח:

אוכל עמ״א י״א הוא הר״א ז״ל פכ״ט מה״ש הלכה עשירי ומ״ש על הפת להקשות על הר״מ הא איהו סובר מותר בשחרית קודם קידוש דאינו אלא אסמכתא יע״ש ולפ״ז אם לא קידש בלילה אפשר ממתין בשחרית עד שעה ו׳ ג״כ ע׳ תו״ש כאן ורפ״ו דנשים יוצאות באיזה בקשה כמ״ש המ״א ק״ו ב׳ א״כ לדידהו חמור ואסורים לשתות בבוקר מים אחר שאמר קצת בקשה הוי כהגיע חובת קידוש וי״ל דיש דעת הר״א ז״ל עם ספק דאפשר חייבין בתפלה מדרבנן כמו אנשים ובפרט למי שמתפללת תמיד ושרי: