הרמב״ם עמ״א פכ״ט ה״א ומשמע מזכור יליף לה ובהי״א כמעט יע״ש ובמ״מ יליף לה להבדיל בין הקודש (ויקרא יו״ד טי״ת) וצ״ע דזה אסמכתא הוי גם איזה תוס׳ יש במוצאי שבת ובע״ש ממקבל שבת ובמ״ש י״ל כל זמן שלא עשה מלאכה שם שבת עליו ואם כבר עשה מלאכה וכ״ש כשהבדיל בתפלה י״ל הוי דרבנן על הכוס ומצי קטן להוציא גדול עסי׳ ער״א ועמ״ש בט״ז אות זיין כאן מזה. עיין אות י״א ואי״ה יבואר בזה:

יתנו עמ״א בער״א כ׳ג כי אפשר ליתן עיניו בנר וכוס כמו כאן ובלבוש יתן עיניו בכוס ונר וכן השומעים והר״ב שינה בער״א ס״י יתן עיניו וכאן יתנו עיניהם ולבוש כתב זכור קאי אקידוש והבדלה קשה קצת איך אמרו שתי תקנות עט״ז אות ז׳:

שלא עמ״א ועט״ז מ״ש שם ולענין לשפוך עט״ז ומ״א אות ג׳:

וטעם השפיכה עמ״א ובט״ז א׳. ועא״ר אות ב׳ ומ״ש דבר מועט אין קפידא לכאורה ביזוי אוכלין דוקא כזית ומשקה ברביעית כמ״ש ברכות נ״ב ב׳ פירורין שאין כזית מותר לאבדן ביד ועסי׳ קע״א מ״ש שם מחטים ועסי׳ ק״פ במ״א אות ג׳:

שופכין עמ״א ולבוש מכבים בו הנר להודיע שלא הודלק כ״א לנר מצוה וכתב גם כן שישתה ואח״כ ישפוך ולא יאכל וישתה מעומד גנאי לת״ח שיאכל וישתה מעומד ועיין כה״ג ושכ״ג:

וטוב עמ״א כתב דשכר אפשר יותר טוב מכוס פגום ובס״ג למ״ד בהמ״ז טעונה כוס אוכל קודם הבדלה ולא התירו לו שיבדיל וישתה מעט ויברך על כוס פגום ושגירת לישן הוא דבס״ג מיירי ברביעית מצומצם אלא נתכוין למ״ש הב״י בשם הרא״ש דלא יברך על כוס פגום ומ״מ צ״ע דזה למ״ד לא יברך כלל על כוס פגום משא״כ למ״ד דיעבד שפיר דמי ועא״ר אות ה׳ ותו״ש אות ז׳:

ונהגו עמ״א דוקא כשהשכר חמר מדינה:

שמותר עמ״א דמ״מ צריך שיתפלל תחלה ויאמר הבדלה בחונן הדעת כתקנה ראשונה ובמהר״מ שיאמר המבדיל בלא כוס לכאורה היינו בשם ומלכות דבלא שם ומלכות בלא״ה אומר לעשות מלאכה כבסי׳ רצ״ט ס״י ולדינא נראה דאין לברך בשם ומלכות:

לא עמ״א ובא״ר אות יו״ד דרי״ף לטעמיה דאין מבדילין על הפת במ״ש לי״ט אבל לדידן מבדילין על הפת במ״ש לי״ט וי״ל דאה״נ באין לו ג״כ פת דבמ״ש לי״ט לא יאכל כו׳ בלא הבדלה ולזה הראה לס״ס רפ״ט אות ד׳ דבקידוש אוכל בלא קידוש אם אין לו פת ה״ה בלילה וכ״ש בי״ט דלכ״ע הקידוש דרבנן ולז״א דבהבדלה מ״ד דאסור לאכול ה״ה במ״ש לי״ט וט״ס רע״ד וצ״ל רפ״ט ולפ״ז א״ש:

ואינו עמ״א כשיצפה שיהיה למחר כוס יבדיל עכשיו על כוס זה דחביבא מצוה בשעתה ולמחר יאכל ויברך בהמ״ז על הכוס שיהיה לו למהר ועסי׳ קפ״ב לענין מי שאין לו כוס בהמ״ז יע״ש:

עם עמ״א דאם נתכוין לברכת הבדלה אעפ״י שלא נתכוין לברכת פה״ג יצא ידי הבדלה על הכוס ואסור לטעום מיין אא״כ יברך פה״ג ועסי׳ רצ״ז ורצ״ח לענין בשמים ונר ואי״ה שם יבואר:

לא עמ״א ועט״ז זיי״ן ומ״ש שם בזה ולענין ברכות ק״ש אם נשים אומרים עסי׳ ע׳ במ״א א׳ ולפ״ז צ״ע דלמ״ש כאן אין נשים רשאים לומר ברכת ק״ש יוצר אור וא״ר חוץ א״ו וכן בערבית ולמ״ש הט״ז כאן יש ליישב קצת הואיל ועיקר ק״ש ד״ת לאנשים רשאים גם הנשים לברך ברכות ק״ש ולרא״ש נמי כל שא״א וצונו אבל להר״ב קשה וזה לא שמענו שאסור לומר הברכות לנשים בק״ש שחרית וערבית ואי״ה בפתיחה כוללת יבואר זה. בשיטה מקובצת ביצה דף ד׳ ב׳ רב אסי מבדיל ומברך דהבדלה ד״ת וספק תורה לחומר׳ יע״ש משמע למ״ד הבדלת שבת ד״ת ה״ה הבדלת י״ט וכ״ש קידוש י״ט ד״ת דלא כמ״ש המ״א רח״א בשם המ״מ פכ״ט הי״ח ופלא הוא: