שמא עמ״א. הנה בביאורי בטור הארכתי. וריה״ג עובר לילה מ״ה אסור להניח בעשה או בלאו ולר״ע מותר מ״ה וי״ל וראו כל עמי הארץ מ״ה לאו זמן תפילין אלא דאין איסור כמו ציצית דלאו מושמר״ת יליף וי״ל וראו אסמכתא מדרבנן בלא טעמא דיישן בהם (מ״ש רש״י מנחות ל״ו ב׳ ד״ה ואין מורין שמא יישן בהם משמע להניח לכתחלה הטעם וראו ועב״י אף לגירסא והוה מנח כי הוא משורש ינח או נוח עיין סימן כ׳ה ס״ז) ולפ״ז משכים לדרך אין להתיר כ״א במתיירא שלא יאבדו בדרך וכדאיתא בברייתא שם (ל״ו א׳) אבל המחבר סובר דעיקר טעמא שלא ישן בהם ויוצא לדרך לא ישן התירו בלא מתיירא שיאבדו עמ״ש אות ד׳ עט״ז א׳:

שתשקע עמ״א י״ל ביה״ש מורין כן שלא לחלצן וכ״נ מעט״ז אבל להניחם לכתחלה ביה״ש אסור וכ״מ במנחות ל״ו ב׳ דפריך ביה״ש לא חולץ ולא מניח הא ודאי לילה חולץ ומוקי ביה״ש שבת ולמקשן בחול וביה״ש אין מניח ובזה המתרץ אין חולק עליו אבל במרדכי בה״ק משמע דשרי להניח לכתחלה דאפי׳ לת״ק שם בברייתא דלילה לאו זמן תפילין משקיעת החמה היינו צ״ה ומינה לרבי יעקב וחכמים אם חלץ אין מניחן משקיעת החמה מצ״ה הא ביה״ש שרי וכפי הנראה שם אפילו לת״ק ביה״ש אין איסור להניחם והמקשה היה סבר דרבה בר ר״ה סובר לילה לאו זמן תפילין והבן. וכעת לא מצאתיו ע׳ אות ג׳:

ואין עמ״א ובסימןמט״ו אות א׳ וכדלקמן ס״ד דיניח ידו שלא יראו רבים והוי הוראה וזה שהראה שם לס״ד אות ו׳ כאן (ושם תקנתי בכתב יע״ש) והנה המחבר פסק לגמרי פטור ואין מורין היינו ברבים שלא לחלצם ובס״ד בחול יניח ידו ברבים והב״ח ז״ל הקשה על הב״י דמקצת הדין זמן תפילין) כטור ומקצת כר״מ אין מורין בחליצה וזה לשיטתיה דמפרש בא בדרך בשבת אבל הב״י מפרש בחול וכקיצור פסקי ה״ק שחיבר הטור הביאו הדרישה ופרישה דלא כרא״ש גרס מנח (או יגח) וא״ש פסק הכל כטור והמעיין היטב בב״י יבין:

והנה מ״ש באות ב׳ ביה״ש להניח תפילין בב״י מברייתא דקידש היום מפרש ביה״ש לא הוי זמן תפילין וזה דלא כמרדכי שכתבתי באות ב׳ יע״ש והבן:

כדי עמ״א לא הבינותי בגמרא שם ל״ו ב׳ רבינא יתיב קמיה דר״א ולא סליק תפילין (גירסאות) אמר לשמרן אמר אין ומקודם לא אמר והוצרך לומר אין א״כ משמע דא״צ שיאמר לשמרן וע״י שאלה הוזקק לומר אין ומס״ד מניח ידו אע״ג לשומרן הוא לא משמע לי שכוונתו לכך וצ״ע:

כיון עמ״א וא״ר אות ג׳ לבוש מתיר ברוכב וכ״כ ט״ז ומה שהראה לכ״ו א״י מה הוא. והנה י״ל נהפוך הוא אם לילה לאו זמן תפילין אם לא חלץ ש״ר מבע״י והולך כל הלילה אין עושה איסור אף שאין ש״י עליו משא״כ אם לילה זמן תפילין מ״ה והשכים לדרך ומניח ש״ר לבד עובר בעשה והיו לטוטפות כ״ז בין עיניך יהיו שתים:

יניח עמ״א פירשתיו באות ג׳ דברבים הוה הוראה וקיי״ל לחלוץ הלכה ואין מורין כן:

התפלל עמ״א ובי״ד שע״ה בש״ך אות י״ד יע״ש ובאה״ע סימן קכ״ג ס״ה כ״ש וח״מ ט׳ ויו״ד יע״ש. ויראה מי שלא הניח כל היום תפילין וביה״ש נזכר מניחן דד״ת ספיקא לחומרא ועיין ר״ן סוכה (מ״ו) אתרוג וסוכה בשמיני יע״ש ואפילו אין תימר דלכתחלה אין להניחם ביה״ש זה שלא קיים מ״ע של תפילין ביום זה לא העמידו דבריהם על הספק לדחות ד״ת והבן: