מקום מיוחד עמ״א רש״י ור״ן שבת פ״א א׳ יע״ש וצריך להבין דבריו דחולק אהב״ח דפירש דוקא לו לבדו שאין אחרים נכנסים לשם ופירש מקום מיוחד ל״ד אלא כלומר שיש לו מיוחד בקביעות לילך שם אף שאחרים ג״כ נכנסים שם שרי דא״נ יקחו אחרים לא הוי טלטול שלא לצורך ומשו״ה סיים ואם אין לי מקום קבוע לא מקום מיוחד לומר שאין לו מיוחד ולא הולך פעם במקום אחר דאף דקבוע הוא לבית הכסא שמא אחרים יקחו אבן אחר נמצא הוי טלטול שלא לצורך ואח״כ השמיט מלת ל״ו וכ׳ מזה שדקדק וכ׳ ואם אין מקום קבוע משמע דתליא אם הוא בית הכסא קבוע לפנות שם שרי כמלא היד ואם אין קבוע כו׳ ובגי׳ ל״ו מקום קבוע משמע כל שהוא אין לו קביעות אף שאחרים ילכו שם אסור שמא יקחו אבן אחר נמצא הטלטול שלא לצורך גם למה לא כתבו הט״ז ברישא אם יש ל״ו מקום קבוע כמו בסיפא וכמ״ש בגמ׳ אם יש מקום קבוע לבית הכסא ונהי שהוסיפו מלת ל״ו לומר אף שקבוע אם הוא אין הולך שם בקביעות אסור כמלא היד מ״מ למה שינוי מיוחד ובפסקי הרא״ש כתוב לאמר באמת אם יש לו מקום קבוע בשדה כו׳ ואם אין לו מקום קבוע זה יורה כמ״א. ומ״ש אם יש לו סמוך לביתו ואין אתר נכנס לשם אפילו אבן אחד כהכרע קטנה אסור דה״ל להזמינם מאתמול כ״מ בגמ׳ שבת פ״א ב׳ ותוס׳ ד״ה מהו ודוקא בשדה רחוק מביתו אף שאין אחר נכנס לשם לא אטרחוהו רבנן להכינם מאתמול הא סמוך לביתו ואין אחד נכנס לשם צריך להזמינם מאתמול. ואפשר לפרש דברי הטור במ״ש יש לו מקום מיוחד לבדו היינו מקום מיוחד על הגג לבד״ו שאין הולך במקום אחר אבל אחרים הולכים שם מש״ה א״צ להזמינם ולשיטתיה מקום מיוחד שהולך שם תמיד לא מיוחד לו לבדו והמחבר כתב טירחא כפירש״י א״י למה שביק פי׳ התוס׳ שבחר בו הטור. ועיין לבוש מ״ש כ״ה דוחה לאו דהותעלמת וה״ה טלטול דרבנן הם דברי רש״י שבת פ״א ב׳ וצ״ע מה שייכות זה לזה ובט״ז כתבנו מזה. ומ״ש אין מסיק אדעתיה פי׳ הא״ר בו דלא כפירש״י יע״ש ואין להאריך:

ואם עמ״א דמשמע ליה אפילו יודע שקנח חבירו אסור אם אין ניכר ומ״ש אחריות ותי׳ התם עומדין לזה ולזה עסי׳ ש״ח אות מ׳ ואבנים קטנים מהני ניכר שגם אחרים שרי ועסי׳ ג׳ אות י׳ ביבש אף קינח חבירו לית חששא ומ״ש נייר חלק אם יחדו לכך היינו במקפיד הא סתמא עומד לכסות פי הפך ה״ה דשרי לקנח בו. ואסור לקרוע נייר בשבת עסי׳ ש״מ במ״א ס״י:

מותר עמ״א בשל״ו ס״ח אפילו אין נקוב יש ליזהר משמע ה״ה נקוב אזהרה בעלמא לא חיוב חטאת כפירש״י שבת פ״א ב׳ חייב מדרבנן ומשום כ״ה שרי דרבנן דלא כהרמב״ם פ״ח וחייב חטאת בעציץ נקוב המגביה מהארץ וצרור מותר לקנח מפרש במונח ע״ג יתידות עב״י. והתולש עשבים מצרור אפי׳ מונח ע״ג יתידות או בעליה חייב חטאת לכ״ע אף לרש״י ואפ״ה שרי לקנח דלאו פסיק רישיה עב״י ויש לראות צרור שלוקח מקרקע בידו ממש ומפסיקים לגמרי מן הקרקע אין יונק כלל וגרע מהניח ע״ג יתידות וכעין זה יהא אסור לקנח ע׳ הג״א פ״א ב׳ הביאו הנ״י של״ו וצ״ע. עמ״ש אי״ה באות י׳:

יקנח מ״א בלבוש פירש מ״ש הטור משום סכנת כשפים דלא כהמחבר עא״ר אות ט׳ דלא כהמחבר שפירש חדים ומנתק הכרכשא ואזני כלים דיש כשפים בהו ולמ״ש הר״ב בסי׳ ג׳ סי״א דנהגו לקנח בחרס עכשיו א״כ ה״ה בשבת היה להגיה דטוב יותר בחרס מצרור ובסי׳ ב׳ כתבנו מזה:

מפני עמ״א כפי דעתי ההדיוטית אומר שהאדון ז״ל כיון בכאן כוונה מיוחדת כמו שאגיד א׳ במ״ש והכ״מ פכ״ו ה״ה בוי״ו החיבור אפשר דקשה ג״כ מחולין דמה פריך ותיפוק קרומית איירי ביבש דנפרך ועשבים לחים אין מקנחין למאן דגרס איפכא. עוד אפשר כי למאן דמפר״ש איפכא בלחים שיניו נושרות ביבשים אין נושרות י״ל דקושיית הגמרא שבת פ״ב א׳ היא למ״ד צרור ועשבים מקנח בצרור הא כל עיקר עשבים שיניו נושרות היינו שיעשו לו כשפים ונושרות ומש״ה האידנא שרי עמ״א ג׳ אות י״א ובצרור ואונני חרס אע״ג דכשפים אפ״ה כ״ע מודים אונני חרס עדיף ממוקצה כל לגבי כשפים רק סכנה בגופו אז צרור עדיף כמ״ש באות ד׳ ומשני ל״ק הא לחים רק כשפים הא יבשים יש סכנה שמחתכים בשר ומש״ה צרור עדיף ביבשים וכאן ניחא אלא דסותר א״ע מסי׳ ג׳ סי״א דפי׳ לחים שרי לחול ויבשים שיניו נושרות כנ״ל:

שלא עמ״א היינו שלא יזיזם ביד דהוי מוקצה במחובר אע״פ שראוי למאכל בהמה ועסי׳ של״ו אבל מקנח בהם בגופו טלטול בגופו שרי אפילו לצורך דבר האסור כבסי׳ שי״א ס״ח ק״ש כו׳ ובתו״ש הקשה עליו ולמ״ש א״ש ועא״ר פי׳ שלא יתלשם וקשה פשיטא:

משום עמ״א תוספות פ״א א׳ ד״ה אסור יע״ש:

אפילו עמ״א ועסי׳ שכ״ה סמ״ט ואי״ה שם יבואר בזה כתב א״ר אות ט״ו בשם תשב״ץ דאם מזמינה כולה בגוף ולא נראה בחוץ שרי להתפלל יע״ש:

לאשויי עמ״א עמ״ש בט״ז אות ג׳ יעוין שם:

מותר עמ״א שייך לאות ג׳ ע׳ תו״ש פ״א ב׳ ד״ה הניח לרש״י ותוס׳ שם הניחו ע״ג יתידות חייב במעשר מ״ה למ״ד תרומה ומעשר עכשיו מ״ה עי״ד של״א. עח״מ ס״ז סכ״ב פרוזבול עציץ נקוב באויר כקרקע דמי ובר״מ פ״ט מה׳ שמטה ויובל הי״ט השמיט עציץ נקוב לשיטתיה גיטין ל״ז א׳ וזיי״ן ב׳ אה״ע קכ״ד ס״ד לדידן אף מונח ביתידות הוי מחובר: