פקק עמ״א תוס׳ שבת קכ״ה ב׳ ד״ה הכל מודים ועירובין מ״ד א׳ ד״ה פקק וכללא של דבר מחיצת עראי מן הצד לרש״י שרי לעשיתם לכתחלה כולה ובאהל למעלה אסור לכ״ע ולהוסיף אהל למעלה ארובה שבגג לר״א אסור ולרבנן שרי הוספה והאי דפקק החלון מהצד הוא בכל חלון (ארובה בגג חלון בכותל) אלא דהמחיצה קביע הוא וחלל חלון (חלון כמו חלל ונו״ן להקטין ובפלס פתח) לר״א הוי כמוסיף על הבנין ולרבנן שרי כ״ה בר״י שבת אבל בתוס׳ עירובין היה להם גירסא ברש״י דפקק חלון בארובה מיירי וע׳ רש״ל ור״ן ומ״ש בש״ע דלא הוי כמוסיף על הבנין הוא בין לרש״י ותוספות כל שאין מתיר ואי״ה בשט״ו ס״א אבאר זה. ונקיט פקק החלון כמ״ש במשנה וה״ה ארובה בגג נמי הכין הוא דשרי אהל עראי אע״ג דאית ביה תרתי אהל עראי ומחזי כבנין קבוע אפ״ה שרי. והיינו שאין קבוע רק לפתוח ולסגור הא קבוע לעתים רחוקים אסור במוסיף על בנין קבוע כמ״ש המ״א באות ז׳ בשט״ו אות א׳ תוספת אהל בבנין קבוע אסור. וזה אפשר כוונת הלבוש עט״ז מ״ש ואי״ה בשט״ו יבואר עוד וכאן אין להאריך ע׳ מ״ש אי״ה בסמוך אצל מ״ש הר״י הלוי:

הר״י הלוי כו׳ עמ״א ערש״י שבת קנ״ז ב׳ ד״ה וגיגית ובתוס׳ דף קכ״ו ב׳ ד״ה ומדבריהן בקכ״ח א׳ בד״ה הכל מודים ועירובין מ״ד א׳ ד״ה פקק יש לספק לתוס׳ אי לעשות מחיצה לכתחלה עראי בלא מתרת בב׳ פנים או דמותר רק במתרת אסור לעשות כולה הא להוסיף אף במתרת שרי וכ״מ במ״א שט״ו אות ג׳ בסופו דתוס׳ אהל במתרת שרי ופלוגתא דר״א ורבנן במהצד במתרת מיירי או לעשות מחיצה לכתחלה אסור אף באין מתרת ותוספת אהל באין מתרת פלוגתא דר״א ורבנן ובמתרת אף תוספת אסור ומעובדא דשמואל נ״ד נמי בתוספת מחיצה המותרת מיירי ואפ״ה אהדריה רב לאפיה דמתרת אף תוספת אסור וכנראה מרש״י קכ״ה ב׳ ד״ה שאין ושרי לפורסה לצניעות משמע מתרת מודה רש״י דאסור והתוס׳ סוברים אף לצניותא לכתחלה אסור ומתרת אף תוספת אסור אף מהצד ואי״ה בשט״ו יבואר עוד וז״ש לרש״י תוספת אהל עראי אף במתיר אין איסור ולתוס׳ די״ל דאסור בתוס׳ אהל עראי במתיר לית כאן מתיר וכ״ש דתום׳ אהל י״ל גם לתוס׳ שרי אף במתיר וההיא סוכה דופן רביעי י״ל דהוי תוס׳ אהל ואי״ה יבואר בשט״ו ומ״מ א״י לחלק בין מחיצה המתרת ובין למנוע הטומאה לאחר שמת נמי מתיר הוא וצ״ע ומההיא דסוכה י״ו פרסו סדינן דמחק רש״י הביאו התוס׳ עירובין מ״ד א׳ משמע אף לכתחלה שרי מהצד ע׳ ר״ן וכה״ג שט״ו ואי״ה יבואר:

וקנה עמ״א ע׳ רא״ש שבת קכ״ה קכ״ו הביאותים בט״ז ב׳ יע״ש:

ולר״ת עמ״א וא״כ קשין דברי המחבר אהדדי דשם סתם כר״ת בכיסוי כלים דסגי אם הוכנו לכך וכאן הביאו דעת רש״י דבעי ראוי לשום תשמיש בגמ׳ קכ״ו ב׳ דקנה וכיסוי הכלים חדא הוי לענין פירוש תורת כלי יע״ש ואף די״ל בכיסוי הכלים משום מוקצה וכאן משום בנין מ״מ בגמרא משמע דחד טעמא הוא וע׳ רא״ש ובנ״ץ ועדיין צ״ע:

ומקרי עמ״א כלי שרוב מלאכתו לאיסור אע״פ שלפעמים עושין בו מלאכת היתר הולכין אחר רוב תשמישו ועסי׳ ש״ח במ״א אות ה׳ מ״ש בזה יע״ש:

ואסור עמ״א הוא פי׳ מ״ש בעירובין ק״ב א׳ עשה בית יד מהו ופשיט דשרי וקאי אנקמ״ז לפירוש הרי״ף ז״ל דאפ״ה שרי עב״י ועמ״ז אות ב׳ הביא זה יע״ש:

שהיה להם ציר וניכר עכשיו שהיה להם ציר מ״א:

אין עמ״א פקק החלון ג״כ כו׳ עסי׳ שט״ו אות א׳ עמ״ש בט״ז מזה:

הואיל עמ״א וער״מ פכ״ו מה״ש ה״ט פסק בשתי הלשונות לקולא ודוקא לוח אחדר מקרש א׳ ואין לה אסקופה למטה הוא דאסור יע״ש:

שידה עמ״א למטה יוצא עץ חד תחוב באסקופה וחד למעלה נכנס במשקוף ואף צירים שלנו כברזל נמי יש לאסור. אבל חלונות הקבועים במחובר לבית יש בנין ואף בצירים שלנו:

חייב עמ״א ובט״ז ז׳ משום מכה בפטיש ועא״ר אות ח׳:

דרכה עמ״א וכל זה בתלוש אבל מחובר לקרקע אף רפויה אסור להחזירה דהוי בונה ואסור להחזיר דלת הבית וכדומה כמו בחלונות ועא״ר ה׳:

וכוס עמ״א שרוי״ף מותר דעשוי לפתוח תמיד ולא לקיום שרי כבסי׳ שי״ד ס״י דף לפני התנור וכ״כ המ״ז אות ז׳ אבל ברגל וכדומה אם שרוי״ף אסור ובטילטול מותר דלא עשוי להתפרק:

שדין הכוס עמ״א בשטענד״ר אם מהודק אסור לתקוע בו עץ וע׳ בא״ר י״ג בשם מי״ט דאין לאסור מה שתוקעין עצים בשטענד״ר דנתאחד בעינן יע״ש. וגם לענין אהל אין איסור מכמה טעמים וא׳ מהם דא״צ לאהל שתחתיו עסי׳ שט״ו ט״ז אות ז׳ ואי״ה שם יבואר:

שהם עמ״א ועא״ר אות י״ד הקשה ע״ז מפירש״י שבת מ״ג ומתוס׳ שם ומתיר אף באינו כלי ולפ״ז אף מהדקו שרי באין כלי דל״ש ביטול מהיכנו כל שאין תורת כלי עליו ועמ״ש בט״ז מזה וב׳ פירושים יש ביטול כלי מהיכנו א׳ קובע ומחברו בטיט אפשר אסור וא׳ כשובר הכלי וכדומה ול״ש כאין כלי:

אם עמ״א ואם יכול ליטלם אעפ״י שבחוזק שרי וכבונה לא הוי ולא הוי מבטל כלי מהיכנו. ע׳ לבוש:

התוקע עמ״א הר״מ פ״י מה״ש הי״ג:

ולא עמ״א עירובין ק״ד א׳ מלח מבטל ליה ואסור וכ״ש טיט וחול אסור דהוי כמוסיף על הבנין ואשויי גומות אבל בבית שמפזרין חול בכל בוקר שלא יהא נראה הרוק שרי דלאו מתכוין לתקן וכמ״ש המ״א ובתנאי שיזמין לחול מכניס מלא קופתו כו׳ ועסי׳ שע״ב סי״ו ראוי להיות וט״ס שפ״ב ואי״ה יבואר עוד: