בכלי שיר עמ״א ל״ד ה״ה טיפוח וריקוד ולהכות כף אל כף כל דרך שמחה ושיר אסור אבל להכות כף להבריח העופות בסעיף ד׳ כאן דאין דרך שיר הטעם שמא יזרוק צרור. ולהניח על ידו טבעת חלולה שיש בה עופרת אע״פ דמשמיע קול שיר דלא בעי לה לקלא שרי אף שהוא דרך שיר עסי׳ ש״א אות ל״ה וש״ה אות ה׳ (ט״ס ש״ח). ומי ארג לחולה שאין סכנה לישן שרי שבות עסי׳ שכ״ח סי״ז ולבריא להקיץ שאין דרך שיר שרי ופעמוני פרוכת כו׳ עט״ז כאן וי״ד רפ״ב (ט״ס רנ״ד) עט״ז כאן:

כמו עמ״א דכל שאין עושה מעשה ביד שרי אף שמנעים בשיר:

אסור עמ״א וכלי המיוחד לכך אסור בטלטול בשבת כמלאכתו לאיסור ולמ״ש הלבוש בסי׳ ש״ח עמ״א שם ע״ה כל דמחמת חומרא בעלמא יש להתיר הטלטול אפשר ה״ה כאן לדידיה עמ״ש בסי׳ של״ז:

לתקן עמ״א שבות דשבות במקום מצוה שרי הא לתקן הוי מלאכה ד״ת אסור אמירה לעכו״ם אף במקום מצוה עסי׳ ש״ז ס״ה ורע״ו ס״ב ולכבוד חתן הוי מצוה גדולה ביותר. ומ״ש מותר לומר בע״ש שיעשה בשבת עסי׳ ש״ו במ״א אות ב׳ דאף דבר דרבנן משמע דאסור לומר בע״ש שיעשה בשבת וי״ל:

לענין עמ״א באות ד׳ ועא״ר ד׳ דבזה״ז משמע אף שלא לשמוח חתן וכלה שרי לומר לעכו״ם לנגן בשבת ובלבוש משמע דאסור כ״א בשמחת חתן וכלה ועא״ר שם:

ויזרוק עמ״א רש״י עירובין ק״ד א׳ לא שמא יטול צרור מוקצה ועסי׳ רנ״ב אות כ״ו וע׳ תו״ש אם שרי כלאחר יד ויפה כתב:

שולחן עמ״א בשל״ז דמרוצף אטו אין מרוצף ומ״מ גם הם מותר לכבד השולחן עב״י אלא כאן י״ל טפי אטו ישחוק על הקרקע:

בעצמות עמ״א שכ״ז ס״ג אות א׳ הבתולות כו׳ וט״ס שכ״ו. ועסי׳ ש״ז סי״ז דגם בחול יש לאסור משום מושב לצים:

בתם עמ״א עסי׳ שכ״ב ס״ו:

אסור עמ״א עבי׳ בזה הא פירות לצורך היום שרי שלא יטנפו בגשמים:

מותר עמ״א עב״י ועסי׳ של״ו אות י״ג ומ״ש שם ועסי׳ תקכ״א:

שאין עמ״א עט״ז אות ד׳ ואי״ה שם יבואר. ועסי׳ רס״ו במ״א אות י״ד אי שרי לבטל לפי שעה בה׳ מועט:

מותר עמ״א ש״ח סל״ד ול״ז יע״ש ואי״ה בט״ז ד׳ יבואר עוד: