לחוץ עמ״א הר״מ ז״ל פי״ג מה״ש ה״ו ובמ״מ שיש חולקין ידו בתר גופו גריר יע״ש:

לתוך עמ״א מלת ל״ו ל״ד דיד האדם חשוב כד׳ ע״ד לכל אדם ונטל מראובן מרה״י והניח ליד שמעון ברה״ר חייב יע״ש פי״ג:

והוציאו עמ״א רמב״ם פי״ג הלכה ב׳ יע״ש וע׳ מ״מ שם הלכה ב׳ שי״א דוקא יד העני תוך י׳ הא לא״ה כשהניח בע״ה לתוכו או נטל ממקום דלאו רה״ר נטל וי״ח. ולדידן המחלל שבת בהוצאה והכנסה ומעביר וזורק ד״א ברה״ר לא הוי כי אם פסולי עדות מספק דבר תורה שמא אין לנו רשות הרבים ומדרבנן פסול ודאי ועיין בח״מ ל״ד ובאה״ע:

אבל עמ״א מ״ה ומסייע מדרבנן ועסי׳ שמ״ג בהג״ה דהגיע לחינוך י״א שמצוה להפרישו ולמ״ד אין מצווין להפרישו בלא ק״ו נמי אסור לסייע ידי ע״ע וע״ז וי״ו א׳ איתא בהמה לעכו״ם שרי לישראל לזבין ולית מסייע. ולמומרים משמע בתוס׳ דוקא בתרי עברי דנהרי והא מסייע אסור ובישראל גמור חשוב הוא. וע׳ מהרש״א ז״ל פסחים כ״ב ב׳ בתוס׳ ד״ה ואבר דבע״ז המקשן הקשה דשכיח הוא במקולין עכו״ם אמ״ה ויכול ליקח ממקולין עכו״ם ומשני בתרי כו׳ מדקתני לא יושיט ולא יתן ולעולם סתמא אמ״ה של ישראל הוא ופריך שפיר כו׳ ולא יושיט לאשמועינן הא כשיש מקולין עכו״ם שרי לישראל למכור משלו. ובש״ך י״ד קנ״א אות ו׳ עכו״ם ומומר מותר לסייע דלישראל אסור דמצוה להפרישו ומומר אין מצוה להפרישו יע״ש:

והניחו עמ״א מ״מ פי״ג הלכה ב׳ הביאותיו באות ב׳ וער״מ פי״ג וי״ד מדינים אלו ובזרק תוך ג׳ למטה ספק ומושיט פירשתיו בשמ״ו בט״ז יע״ש וזורק מרה״ר לרה״ר ורה״י באמצע או להיפוך פטור אבל אסור למטה מי׳ ולמעלה מותר וערסי׳ שנ״ג במ״א אות ב׳ ואי״ה שם יבואר עוד: