וזכה עמ״א אפשר כוונתו באמר זכה לי אף שזיכה לו ע״י אחר מ״מ דעת החנוני על המעה לא מתנת חנם ומעות לא קנה ומ״ש המחבר לקמן זיכה ע״י אחר שאומר בפירוש כן הנחתום מתנת חנם או שלא נתן לו בע״ה כלום והחנוני זיכה לו וסמך שיתן לו מעה אח״כ מהני וזה דלא כע״ש. ומ״ש מח״מ קצ״ט ס״ג דמצוה מעות קונה עתו״ש וגם בא״ר כתב די״ל דעירובי חצירות לאו כ״כ מצוה מ״מ לא גרע מד׳ פרקים בשנה דמרבין בסעודה דקונה בטעות לחוד. ומיהו ז״א דד׳ פרקים הטעם דמשחיטין בע״כ וי״ל ועח״מ קצ״ה סוף הסי׳ ק״ס בשבת אסור ודיעבד הוי מכירה וביה״ש בק״ס לצורך ע״ח וע״ת ושיתופי מבואות עסי׳ רס״א במ״א ה׳ אי הוי מצוה או לאו. וכליו של לוקח ברשות מוכר ונתן שם הפת י״ל דקנה עח״מ בזה:

ערב עמ״א דהנחתום מזכה לו במתנה לא בשכיל המעה. וע׳ עולת שבת וא״ר וע׳ אות א׳ מ״ש:

לבע״ה עמ״א דבע״ה מזכה ע״י אחר בסתמא במתנה לא ע״ד הפרוטה ע׳ אות א׳ וב׳ יע״ש: